מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

עתה אני מגיע לאחד הנימוקים המרכזיים ביותר המושמעים הלוך והישמע בקשר עם תוכניות יהודיות לחלק את ארץ-ישראל המערבית ולמסור חלק ממנה לשלטון נוכרי. הנימוק הזה שמו המחלחל הוא הבעיה הדמוגרפית... אומרים לנו שעל 320 אלף ערבים ודרוזים שהיו במדינת ישראל המחולקת יווספו, אם נתנגד לחלוקה מחדש של ארץ-ישראל המערבית עוד למעלה ממליון ערבים, כאשר המדובר הוא במספרים צריך לדייק, ולכן אני הכינותי בשביל ישיבה חשובה זו של שני מרכזי מפלגותינו את המספרים הבדוקים לסוף אוקטובר 1968, והנה הם לפניכם: ברצועת עזה לרבות אל עריש – 354 אלף ערבים. ברמת הגולן – 7000 מבני המיעוטים, דרוזים החביבים עלינו באופן מיוחד. בירושלים המאוחדת 96,250 ערבים. בחברון – 39,412. בישובים הכפריים סביב חברון 72,874. במחנות פליטים סביב חברון 7,027. בקלקליה 8,809. יחד 558,165 ערבים ובני מיעוטים בכלל. מדוע אני הבאתי בפניכם את המספרים האלה? כי כאשר מדובר הוא בחבל עזה, אומרים כולם היום: לנו היתה. מאתנו ללקחה. לנו תהיה לנצח נצחים. כאשר המדובר הוא ברמת הגולן אומרים כולם: לנו תהיה, לא נרד ממנה, כאשר המדובר הוא בירושלים המאוחדת אומרים כולם: חוברה, לעולם לא תופרד. כאשר המדובר הוא בקלקיליה, אומרים כולם: לנו היא, כי ממנה הפגיזו את תל-אביב.

מתוך מאמר עיתון, ח' כסלו התשכ"ט, 29 בנובמבר 1968

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי