מאגר כתבי מנחם בגין
מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.
במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.
מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.
ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.
דמוקרטיה
הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי
המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי
זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין.
המשך קריאה
תרבות ואמנות
מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים
המשך קריאה
האלטלנה
בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא,
המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים
הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם
המשך קריאה
בחירות
הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש
המשך קריאה
ירושלים
"על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע
המשך קריאה
הרשות השופטת
מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר
המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי
ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של
המשך קריאה
הציטוט היומי
האמת היא, כי מעולם לא הייתי חסידו של ממשל צבאי על אזרחים, ואילו בשנים האחרונות, לאחר התבוננות מתמדת, הגעתי, אחרי שיקול רב, למסקנא, כי אפשר וצריך לבטל את המוסד של ממשל צבאי וצריך ואפשר להתקין במקומו סידורים בטחוניים נאותים באיזורים לאורך קווי שביתת הנשק. ואם מישהו אומר, כי הגעתי למסקנה זו בהשפעת התעמולה של ד"ר משה סנה או של פרופסור מרטין בובר, הריני מושך בכתפי, בדיוק כפי שאני מושך בהם, כאשר מאן דהוא טוען, כי את יחסי לגרמניה קבעתי בהשפעת התעמולה של ניקיטה כרושצ'וב או של הפטריארך ממוסקבה.
המפלגה המדינית ששמה בישראל הוא תנועת החרות קבעה את עמדתה לגבי הממשל הצבאי בכנסת השלישית, הרביעית ובמצעה לכנסת החמישית, לאמור: "במקום הממשל הצבאי אפשר וצריך לכונן סידורי בטחון מתאימים". זוהי מדיניותנו המוצהרת. לא נתכחש לה, לא ביחס לרישא של המשפט ולא ביחס לסיפא שלו. שלמות הן. ברוח זו פרסמה סיעתנו הפרלמנטרית את הודעתה המוסמכת, ביום ד' השבוע, ובה ננהל את שיחות הברור שלנו עם סיעות אחרות, לרבות, מפא"י, בכנסת.
ואם אנחנו מציעים לבטל את הממשל הצבאי, לאחר התקנת סידורים בטחוניים במקומו ועד ביטולו יש לנו הזכות לצפות מד"ר רוזנבלום וממר שמיר ומכל אזרח נאמן אחר בישראל, כי יסמכו על נאמנותנו ודאגתנו לבטחון האומה לא פחות מכפי שהם סומכים על אלה של מר בן-גוריון וחבריו, התובעים את המשכת קיומו של הממשל הצבאי. זכות זו קנינו לעצמנו, כידוע, לא בדיבורים.
אולי יש לנו זכות, לאו דווקא סובייקטיבית, לדרוש אפילו תוספת אמון. אף זו הוקנתה לנו לא במאמרים מזהירים ולא בנאומים טובים. היו ימים, בהם בטחון האומה ושחרורה מעול זרים, חד היו. ולא אנחנו הכרזנו ונהלנו מלחמה השמד והסגרה ניגד הלוחמים בשלטון הזרים. מלחמת אחים ובטחון האומה תרתי דסתרי הם; ולא אנחנו ניסינו, בימים הגורליים ההם, הלוך ונסה להצית את האש האוכלת של מלחמת אחים; אנחנו מנענו אותה. לוחמים ונשק הם תנאי לבטחון האומה; לא נחנו ציווינו לפתוח עליהם ועליו את לועו של תותך טורף.
ועוד. לא אנחנו מנענו, בשם בטחון האומה, הכרת מדינה בזכויותיהם של אלה שנלחמו והקריב כל קרבן למענה. לא אנחנו פסלנו, במשך שנים, שוב בשם הבטחון הלאומי, מפקדים מצויינים לשרות בצבא ישראל (אחד ממכתבי הפסילה עדיין נמצא בידי יעקב מרידור).
ועוד. לא אנחנו השמענו לפני שנים, את הטענה, כי רק מגרמניה נוכל לקבל צוללות, טענת שווא "בטחונית", שבאה להצדיק מדיניות ארווילית של התידדות אף עם הגנרלים של היטלר, לו הם נשבעו אמונים ואת שבועתם קיימו. ולא אנחנו היינו רגילים, במשך שנים, על סף בחירות, להזמין את נבחריהם של אזרחים ערבים ולבשר להם, לנבחרים האלה, להם ולא לנו, על ידם ולא על ידי הכנסת, כי הונהגו הקלות חשובות בממשל הצבאי, הקלות אשר הדרישה להנהגתן הוקעה בשעתה כפגיעה חמורה בבטחון.
סכומו של דבר: אנחנו מעולם לא נשאנו את שם הבטחון לשווא. לא כן אחרים. אך איננו דורשים תוספת אמון לגבי זה הניתן למחייבי הממשל הצבאי. יספיק לנו, בהקשר זה, שוויון האמון. כי את הדיון הציבורי בענין הממשל הצבאי אפשר לנהל או מתוך הסתה, שלא תוכל להיות אלא הדדית, או מתוך כבוד, שאף הוא אינו יכול אלא להיות הדדי. אני מציע ללכת בדרך השניה.
אין שום קדושה בטחונית בממשל הצבאי. קדוש הוא בטחון ישראל. ואם אנשי תנועת החרות אומרים את שני הדברים האלה, יש להם הזכות, הנובעת מדרך חיים, לתבוע, לא רק מכל ידיד נאמן אלא גם מכל יריב ישר, כי לא יבקשו סתירה ביניהם. עלי להוסיף, כי הוא הדין ביחס לכל המפלגות הציוניות; אבל אין לי סמכות לדבר בשם האחרות.
יואיל איפוא מר שמי לא לפנות אלי בנוסח קיסרי: הגם אתה... ויואיל ד"ר רוזנבלום לא לאיים עלינו בהספד קולות. אינני ברוטוס ואין לי קיסר, אשר את אהבת מולדתי אני צריך לבכר על פני אהבתי אותו. ובאשר לקולות, יואילו נא כל ידידינו וכל יריבנו לרשום בפניהם את הצהרת האמונה הבאה:
אנחנו, תלמידיו של זאב ז'בוטינסקי, האחראים למדיניותה ולדרכה של תנועתנו, לא נציע שום דבר, שאינו לפי הכרתנו, צודק, כדי לזכות בתוספת קולות, ולא נוותר על שום דבר, שהוא, לפי אמונתנו, צודק, מחשש של הפסד קולות. הננו משרתיו של ציבור תומכינו; לא עבדיו. שרות הוא כבוד; כל עבדות היא חרפה.
מתוך מאמר עיתון, י"ד שבט התשכ"ב, 19 בינואר 1962
ההשקפה הלאומית-ליברלית
הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי
