מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

בליל כ"ד טבת תש"ו, בשעה 20.19 התקיפו חיילי הארגון הצבאי הלאומי בארץ-ישראל ולוחמי הרות ישראל את מרכזי הבולשת הבריטית בירושלים וביפו. ההתקפות בוצעו, מתוך חירוף נפש וגבורה עילאית של כל הלוחמים, לפי התכנית הקבועה:

ירושלים:

קבוצות של חיילינו תפסו עמדות מול מחנות הצבא הבריטי בקסרקטיני אלנבי ובבית-שנלר, וכמו-כן מול ריכוזי המשטרה הבריטית על הר הצופים ובמחנה-יהודה. עם מתן האות, החלו עמדות ההבטחה לפעול ברמונים ומוקשים, כדי לא לאפשר לכוחות הבריטיים להפתיע את המתקיפים מן העורף.

לפני התחלת ההתקפה וכדי למנוע קרבנות-אדם מבין עוברי- אורח, הוזהר הקהל על-ידי מחסומי אש של חמרי דלק בוערים.

ההתקפה החלה תחת חיפוי אש ממכונות יריה ותת-מקלעים. כל התנגדות מצד המשמרות הבריטיים חוסלה. כוחות הצבא והמשטרה שרוכזו במגרש הרוסים שותקו. הדלת הראשית של בנין הבולשת נפרצה בחמרי נפץ. מיד הוכנס על-ידי קבוצת המתפרצים מטען החומר המפוצץ שהופעל וגרם להתמוטטות הבנין.

בדרך הנסיגה נתקבלו חיילינו בהתקפות מן המארב מצד קצינים ושוטרים בריטיים. ששילמו עבור התקפות אלו בחייהם.

יפו:

מרכז הבולשת הותקף מן האגף הצפוני. אש בלתי פוסקת של מכונות יריה ותת-מקלעים חיפתה על ההתקפה משמרות המשטרה פוזרו המעבר לתוך הבנין נסלל בחמרי נפץ מטען החומר המפוצץ הוכנס מיד והופעל.

בזמן ההתקפה נתקלה קבוצת-ההבטחה שלנו ביחידה של המשטרה הניידת עם מכוניות משורינות בראשה. היחידה הבריטית הותקפה ונעצרה עד למתן האות לנסיגה כללית.

ארגוני המחתרת הלוחמים מודים לציבור העברי על העזרה שהוגשה לחבריהם הפצועים.

מתוך כרוזים, כ"ח טבת התש"ו, 1 בינואר 1946

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי