מאגר כתבי מנחם בגין

אישי נשיא המדינה, אדוני, היושב-ראש, מורי ורבותי, חברית הכנסת. בהכרעה דמוקראטית שעליה גאוותנו החליט העם בישראל ביום 17 במאי על חילופי משמרות בממשל. מפלגה אשר זמן רב היתה מרכיבה את ההנהגה בהסתדרות הציונית ואת הממשלות במדינת ישראל היתה למפלגה השנייה בכנסת, ואילו גוף מדיני אשר שירת את האומה בסבלנות ומתוך נאמנות לכללי הדמוקראטיה כאופוזיציה פארלאמנטרית, היה למפלגה הראשונה ונקרא להרכיב ממשלה חדשה. [...] היום באתי להציג את הממשלה על הרכבה וחלוקת התפקידים בתוכה לפני הכנסת ולבקש בשבילה את אמונו של בית הנבחרים. ציבור הבוחרים נתן בנו את אמונו, אך לא יירום לבנו. הננו יודעים כי המבחנים העיקריים הם לפנינו, ומאחר שהממשלה היא חדשה וכמוה מדיניות הנני מבקש את הבית ואת האומה להעניק לה אשראי מוסרי לפחות לשנה הראשונה של כהונתה. לא ביום אחד נתקן עיוותים ונקדם את המדינה בשטח החברתי, הכלכלי והמדיני. עז רצוננו לעשות, כן ונעשה מאמץ עליו בעבודה קשה כדי להגשים את התכניות החיוביות אשר למען ביצוען קיבלנו את אמון העם. אבל לכך דרוש זמן. מקווה אני כי האשראי המוסרי יינתן לנו ונוכל בתנאי הסכמה לאומית לפעול ולהיטיב עם העם על כל שכבותיו. אדוני היושב ראש, רבותי חברי הכנסת, בהיכנסו לתפקידו הרם הביא נשיא ארצות הברית מר קארטר מדבריו של הנביא מיכה לאמור: "הגיד לך אדם מה טוב ומה השם דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוהיך". דברים אלה שימשו בעבר ותמיד יהיו נר לרגלינו. אולם מיכה המורשתי גם חזה על אחרית הימים. חזונו זה דומה להפליא, בהבדלים מסויימים, לחזונו של ישעיהו בן-אמוץ. כל אדם שוחר חירות, שלום וצדק, עד היום יפעם לבו בקראו את דברי הנצל ההם: "וכיתתו חרבותיהם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישאו גוי אל גוי חרב ולא ילמדון עוד מלחמה". גם לאור החזון הזה נלך מתוך אמונה וידיעה כי זו אחת התרומות הכבירות של מחשבת ישראל לתרבות אנוש וכי יבוא היום שבו תחדלנה מלחמות בין העמים וייעלם הנשק הקטלני ולשלום יהיה לרחוק ולקרוב. ואף זאת נזכור: לאחר העלותו את החזון הכלל אנושי אומר מיכה המורשתי כי כל העמים ילכו איש בשם אלוהיו, ואנחנו נלך בשם אלוהינו לעולם ועד. בזכות מורשת אבות זו של אלפי שנים הנני להודיע כי ממשלת ישראל לא תבקש משום אומה, קרובה או רחוקה, גדולה או קטנה, להכיר בזכותנו להתקיים. הזכות להקיים, אדוני היושב ראש? לא יעלה על דעתו של שום בריטי או צרפתי או בלגי או הולנדי, הונגרי או בולגרי, רוסי או אמריקאי לבקש בשביל עמו הכרה בזכותו להתקיים. קיומם הוא זכותם, והוא הדין בישראל. אנו קיבלנו את זכותנו להתקיים מאלוהי אבותינו בעלות שחר תרבות האדם לפני קרוב לארבעת-אלפים שנה ובעד הזכות הזאת, אשר קודשה בדם יהודים מדור לדור, שילמנו מחיר כמוהו לא נודע בתולדות העמים. עובדה זו בוודאי איננה מקטינה או מחלישה את זכותנו; נהפוך הוא. לכן הנני שב ומדגיש כי איננו מצפים שיבקשו בשבילנו כי תוכר זכותנו להתקיים בארץ אבותינו. דרושה הכרה אחרת בינינו ובין שכנינו, הכרה בריבונות ובצורך הדדי בחיי שלום והבהנה. להכרה הדדית זו אנו צופים. למענה נעשה כל מאמץ אפשרי. ארץ-ישראל, ארץ חמדת אבות, ארצנו היחידה. דבקנו בה בכל הדורות. מעולם לא ניתקנו את הקשר עמה. התפללנו עליה, התגעגענו אליה, אהבנוה בכל לבנו ובכל נפשנו. לא שכחנוה אפילו יום אחד בלכתנו בגולה, ואת שמה נשאו אבותינו הקדושים על שפתותיהם בהיסחבם על ידי אויב משמיד אכזר לכל המיתות המשונות. גלינו מעל אדמתה ושבנו אליה באמונה ובזכות ובהקרבה, בבניה חלוצית מהוללת ובמלחמת התשחררות עצמית מפוארת. איש לא נתן לנו את חירותנו. כבשנוה בשארית כוחנו הלאומי בדור שבו הושמד שליש מעמנו ואיש לא בא לעזרתו. על ארץ זו כתב לפני יותר משבעים שנה זאב ז'בוטינסקי: "אכן הגרעין האמיתי של ייחודנו הלאומי הוא פרי טהור של ארץ-ישראל. לפני בואנו לארץ-ישראל לא היינו עם ולא היינו קיימים. על אדמת ארץ ישראל נוצר, משברי עמים שונים, העם העברי. על אדמת ארץ-ישראל גדלנו, עליה היינו לאזרחים; ביצרנו את אמונת האל האחד נשמנו אל קירבנו את רוחות הארץ, ובהיאבקנו לעצמאות ולשלטון אפף אותנו אווירה והזין את גופנו הדגן שצמח על אדמתה. בארץ ישראל התפתחו רעיונות נביאינו ובארץ ישראל הושמע לראשונה שיר השירים. כל אשר עברי בקרבנו ניתן לנו על ידי ארץ ישראל. כל השאר אשר בנו איננו עברי. ישראל וארץ ישראל חד הם". אמנם כן, כפי שכתבנו בקוויה היסוד למדיניות הממשלה: לעם היהודי זכות היסטורית נצחית לארץ ישראל נחלת אבותינו, זכות שאינה ניתנת לעירעור". [...] אנו קוראים לבני הדור הצעיר, במולדת ובכל תפוצות הגולה, לקום לעלות ולהתנחל. בואו ממערב וממזרח, מצפון ומדרים כדי לבנות יחד את ארץ-ישראל. יש בארץ ישראל מקום למיליונים שבי-ציון. איננו רוצים לנשל ולא ננשל שום תושב ערבי מעל אדמתו. יהודים וערבים, דרוזים וצ'רקסים יכולים לחיות יחדיו בארץ הזאת, והם צריכים לחיות יחד בשלום, בכבוד הדדי, בשיווי זכויות, בחירות ובקידמה כלכלית-חברתית. אדוני היושב ראש, בראש דאגתנו מניעת מלחמה חדשה במזרח התיכון. הנני קורא למלך חוסיין, לנשיא סאדאת ולנשיא אסאד להיוועד עמדי, אם בבירותינו ואם על אדמה נייטראלית, אם בפומבי ואם מחוץ לזרקורי הפרסומת, כדי לדון על השכנת שלום אמת בינינו וביניהם. דם רב, דם רב מדי, יהודי וערבי, נשפך באזור הזה. נשים קץ לשפיכות הדמים השונאה עלינו. [...] רבותי חברי הכנסת, תכנית החקיקה של הממשלה למושב הקצר הזה ולמושב החורף של הכנסת תכיל בין השאר: חוק ביטוח בריאות ממלכתי לכול; חוק בוררות ממלכתית שיפוטית בשירותים החיוניים לציבור ולמדינה; חוק שכר מינימום; חוק פנסיה, על פי התפילה המקודשת לישראל: "אל תשליכנו לעת זיקנה, ככלות כוחינו אל תעזבנו"; חוק זכאות לשיכון. כמו כן אם יהיה הכרח בכך, נגיש הצעות חוקים שמטרתן תהיה לעקור פשעים אלימים. על כולנו לעשות מאמץ כדי לשוב למסורת הנשגבה של העם היהודי בתפוצות ובישוב הארץ-ישראלי. בני העם היהודי לא ידעו פשעים מסוג מסויים נגד איש או אשה או נגד עצמם. עלינו לבנות ארץ ישראל יפה, אבל עלינו גם לדאוג שיהיה לנו עם ישראל יפה, ישר, טהור, הנוהג כבוד ביחסי אנוש ומקיים חוק וסדר אזרחי, המשמש מופת טוב לזולתו. [...] נחנך את הדור הצעיר על הערכים האנושיים והיהודיים שנפשו של ישראל דבקה בהם מדור לדור: אהבת האדם, אהבת החירות והצדק, אהבת המולדת. יש לנו דור צעיר נפלא, רציני מסור נאמן. ראינוהו במבחנים. הוא עמד בכולם בכבוד ובמסירות. כל דאגתנו, כל אהבתנו, נתונות לו, ואנו מקווים כי בבוא היום, בעזרת השם, נמסור לידי הדור הצעיר ארץ ומדינה שתהיה עליה גאוותם של כל בני עמנו וגם של כל בני החורין.