מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

נשתמש במושגים של נשק מקובל ובלתי מקובל. מה פרושו של נשק מקובל, אם המדובר באפשרות של שימוש בו? פרושו של נשק כזה הוא בהפעלתו במערכת שדה לעומת זאת, נשק בלתי מקובל אפשר להפעיל אותו גם בלי מערכת שדה ובודאי שאפשר להעיל אותו לפני מערכת השדה. משל למה הדבר דומה? הפגזה כבדה של ארטילריה בימי מלחמת הועלם הראשונה לפני הסתערות של חיל הרגלים על חפירות ההגנה.

האם יש לנו יסוד לחשוש מפני מערכת שדה מצד הערבים? ודאי, כל מלחמה היא אכזרית וגוררת קרבנות ובשבילנו בדור הזה אין דבר יקר יותר מדם יהודי, אבל מבחינת קיומנו ועתידנו, לפי מלוא הכרתנו, אין לנו שום סיבה לחשוש ממערכת שדה אפילו היו אוייבינו מאוחדים נגדנו. אינני מתכוון לשום מיסטיקה. מצביא גדול אמר שהיחס הסגולי במערכת שדה בין הרוח ובין החומר הוא של 1:3, ומי כמונו יודע שיש אמת בכך. נפנה לעובדות:
א. הצבאות הערביים אינם יכולים להיות עוד במשך שנים רבות אלא מקצועיים. הם אינם יכולים לקיים את האחוז המקובל של כושר הגיוס. *** (לא ברור – ד.ב) צבאות מקצועיים שעליהם עומדים המשטרים, על ידם הם מופלים ומוקמים, מספרם מצומצם לפי טבע הדברים.
ב. לעולם לא יוכלו לשלח בנו את כל צבאם יחד, כי יש להם בעיות פנימיות. אינני צריך בפני צבור זה להסביר, ביחוד היום, מה הן הבעיות המדיניות של עירק וסוריה, אלג'ריה וגם של מצרים שתהיינה קיימות זמן רב, ותחייבנה להחזיק חלק ניכר של צבאם בארצותיהם למען שמור על המשטר.
ג. לנו הקוים הפנימיים, לאויב הקוים החיצוניים. תמיד נוכל להעביר, ובמהירות רבה, כוחות לנקודה המכרעת, כדי ליצור אפילו עליונות מספרית. הצב שלנו צבא אזרחים הוא וכושר הגיוס של האומה עולה על 10%. ברור שאפילו האומה הקטנה הזו תוכל, במערכת שדה, לשלוח נגד כל אויב מאות אלפי חיילים עבריים. אין לנו שום סיבה לחשוש מפני מערכה כזו ואם היא תפתח, לא ישמידונו; להיפך, אנו נשחרר את ארץ ישראל כולה במערכה כזו.

אך נשק הקרוי בלתי מקובל, אפשר להפעיל גם בלי מערכת רגילה ועל ידו לגרום לאבידות בנפש ולחורבנות (כך במקור – ד.ב) שאין כלל לשער אותם. לכן, מישהו אומר, לאור פעילותם של המדענים הגרמניים במצרים, שהסכנה האמתית הצפויה לנו היא מהנשק המקובל, הזורם למדינות ערב, הוא חוטא לאמת וחוטא לבטחוננו, כהרי פרוש המילים הוא ששום סכנה אינה צפויה לנו מנשק בלתי מקובל. עלי להוסיף, כי לו מישהו היה אומר שאינה צפויה לנו סכנה מהנשק המקובל, הזורם לאויבינו, אף הוא היא חוטא לאמת. צפויה לנו סכנה גם מסוג מקובל של נשק וגם מסוג בלתי מקובל. אבל כאשר אתה שואל מה הסכנה הגדולה יותר, ההתבוננות מחייבת לומר, כי הסכנה הגדולה יותר היא מן הנשק הבלתי מקובל והוא הולך ונוצר בידים גרמניות במצרים. כל כמות של נשק מקובל, ותבוא ממקור כל שהוא, אין בה משום תמורה צבאית לנשק הבלתי מקובל. משל למה הדבר דומה, לוא אויבינו היו מצוידים ברובים ואנו כנגדם היינו ממלאים מחסנינו באקדחים. שום כמות של נשק מקובל איננה יכולה לתרום לסילוק הסכנה של נשק בלתי מקובל, כי זו ממד אחר, זו לא כמות אחרת, זו איכות שונה.

ברור איפוא שנגד אותו נשק בלתי מקובל יכול לעמוד מצידה של ישראל רק נשק מסוג זה. ומן הבחינה הבטחונית הזאת סבורים אנו שישראל לא רק זכאית, אפילו חייבת, להודיע, שהיא תעשה ככל האפשר כדי לצייד את צבאה בנשק מכל סוג שהוא. כי אויבינו אומרים במפורש שהם רוצים להשמידנו ועושים את ההכנות לכך.
מתוך מאמר עיתון, ו' כסלו התשכ"ד, 22 בנובמבר 1963

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי