מאגר כתבי מנחם בגין
מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.
במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.
מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.
ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.
דמוקרטיה
הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי
המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי
זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין.
המשך קריאה
תרבות ואמנות
מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים
המשך קריאה
האלטלנה
בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא,
המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים
הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם
המשך קריאה
בחירות
הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש
המשך קריאה
ירושלים
"על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע
המשך קריאה
הרשות השופטת
מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר
המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי
ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של
המשך קריאה
הציטוט היומי
זאב ז'בוטינסקי מצא את הניסוח של יסוד לצדק חברתי בעברית, ב-5 מ"מים, על פי חשיבותם:
מ' ראשונה – מזון.
מ' שניה – מעון.
מ' שלישית – מלבוש.
מ' רביעית – מרפא .
מ' חמישית – מורה.
חמשת הדברים האלה, לפי תורת ז'בוטינסקי, צריך לקבל כל אדם באשר הוא אדם. בדרך כלל, כתמורה לעבודה. אם אין הוא מסוגל לעבוד, לקבל אותם על-ידי החברה. זה הרעיון היסודי.
רעיון הצדק החברתי שלנו הוא בכנות ופשטות. מעל היסודות האלה, על פי מושגי התקופה: מזון, מעון, מלבוש, מרפא, מורה – מעל היסודות האלה, הבדלים כלכליים אינם טראגיים. על פי כשרונו של אדם, יכולים להיות הבדלים. הטרגדיה החברתית, הייתי אפילו אומר החרפה החברתית היא בכך, שהיסוד הזה איננו קיים על פי מושגי התקופה. שיש פחות מדי מזון, שיש מעון לא מספיק לבן-תרבות, שאין השכלה מספקת, שבלעדיה אי אפשר להתקדם בחיים, שאין טיפול רפואי מתאים כללי לכל אדם באשר הוא אדם ואין מלבוש בכבוד. זאת אי אפשר לסבול, אבל אם מבטיחים לכל אדם באשר הוא אדם את הדברים האלה, על פי מושגי התקופה, לא של המאה ה-19, של המאה ה-20, של מחציתה השניה, הבדלים כלכליים בחברה מתקדמת אינם טראגיים. זאת היא עמדתנו היסודית ועליה אנחנו עומדים מתוך הכרה, שאותו צדק חברתי מוכרח להיות משולב בחרות האדם.
הטרגדיה של האנושות היא, שיש ואלה המאמינים בחרות הפרט, מוותרים על צדק חברתי בשם החרות ויש, שאלה אשר בשם הצדק החברתי, מוכנים לוותר על חרות האדם. זוהי הטרגדיה האנושית. כזאת היתה מבחינת הצדק החברתי, החברה בצרפת, אפילו אחרי המהפכה הגדולה של סוף המאה ה-18. חרות נתנו – צדק חברתי לא. כזאת היא הטרגדיה תחת הקומוניזם: בשם צדק חברתי שלא הושג, ביטלו את החרות של האדם. זה לקח לכולנו, לאמור: לעולם אל תוותר על חרות האדם. בלעדיו, כמובן אפשר להתקיים, אבל קשה לחיות. ...אז כשמבטלים את חרות האדם, אי אפשר להתקיים; לחיות אי אפשר. כאשר מוותרים על הצדק החברתי, מונעים קידמה אנושית. לעיתים כשמוותרים על הצדק החברתי, מונעים קידמה אנושית.
...על פי אמונתנו ועל פי תורת ז'בוטינסקי, אנחנו משלבים בשלמות רעיונית אידיאולוגית אחת את חרות האדם – בלעדיה אי אפשר ואת הצדק החברתי, שאת יסודותיו אני הסברתי בעיקר על פי חמשת הממ'ים.
מתוך ארכיון אישי - מרכז מורשת בגין, י"ד טבת התשל"ב, 1 בינואר 1972
ההשקפה הלאומית-ליברלית
הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי
