מאגר כתבי מנחם בגין
מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.
במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.
מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.
ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.
דמוקרטיה
הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי
המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי
זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין.
המשך קריאה
תרבות ואמנות
מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים
המשך קריאה
האלטלנה
בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא,
המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים
הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם
המשך קריאה
בחירות
הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש
המשך קריאה
ירושלים
"על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע
המשך קריאה
הרשות השופטת
מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר
המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי
ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של
המשך קריאה
הציטוט היומי
ואף הגרוע אירע בימינו... הסוציאליסטים האנגליים, או הצרפתיים, מעולם אינם מדברים, איפוא, על אוייבים מעמדיים. לא כן, הסוציאליסטים שלנו. הם שבו והחלו מתנבאים בנוסח הבולשביקי הנודע. האין הם מגלים את האינסטינקטים הצ'קיסטיים, כפי הנראה, עמוק בליבותיהם? אני מציג שאלה זו לא בלי דאגה, אך בשלווה. הדאגה היא טבעית. אינסטינקטים צ'קיסטיים - אפשר, כמובן, גם לקרוא להם פשיסטיים - אין מדכאים מהם, תרתי משמע. אך גם השלווה היא אמיתית. תקצרנה הידים להפעיל אותם. העם הזה נולד בחרות ובה קודש. ומי שזוכה לראות את רבוא רבבות בניו, ניצבים מול ונגד מפא"י, יודע, כי אין, ולא יהיה לה עוד, כוח לביצוע מזימות רודניות. אך חובה אזרחית היא לרשום לפנינו, כי בפחדה אין היא נרתעת מלהטיל לתוך חיינו את דבר השיטנה: אוייב מעמדי. לא פחות מדאיג הוא המושג אוייב בלי שם התואר מעמדי. גם במושג "טהור" זה משמתמשים לאחרונה אנשי מפא"י, ובעקבותיה הולכים יריביה המרכסיסטיים, הנלחמים בה, כדי כפי שאמר מר יערי, לשתף עמה פעולה. בהסתדרות, אמר שר הפנים, איש אחדות העבודה, נמצאים יריבים: האוייב הוא מחוץ להסתדרות. האבחנה ברורה... חומרת התופעה היא מיוחדת לישראל. באמריקה לא יעלה על דעתו של שום ריפובליקני, אף בעיצומה של מערכת הבחירות, לקרוא לדימוקרט בשם אוייב. וכן להיפך... אין שם אלא יריבים. כי מושג היריבות המדינית הוא נשמת הדמוקרטיה. כל מי שלמד את תורתה מאבותיה יודע, כי דמוקרטיה פירושה חילופי שלטון מסודרים, לפי החלטה חפשית, מפרק לפרק, של העם הבוחר. וחילופי השלטון מסודרים,שלווים, מובנים מאליהם, כפי שאנו רואים אותם גם בהולנד, ובפינלנד ובבלגיה ובאורוגוואי, לא יתכנו אלא בין יריבים... אך החומרה של השמוש במושג ,,אוייב" בישראל נובעת לאו דווקא מסבות פנימיות... לא נראה עדיין לעין מצב, בו לא יהיו לנו אוייבים. עלינו לזכור, כי אין הם אוייבים ,,רגילים", הם אינם רוצים מאתנו משהו; הם רוצים הכל. אין הם אוייבים להלכה, אלא למעשה. הם לא רק מתכוננים למלחמה; הם מקיימים מצב מלחמה. הם מקיפים אותנו מכל עבר. הם מתנכלים לכל איש ואשה וילד בישראל. האם אומה, שהיא כך מוקפפת על ידי אוייבים כאלה, יכולה להרשות לעצמה להתפלג, בתוכה פנימה, למחנות אוייבים? האם יודעים המרכסיסטים שלנו, וביחוד עסקני מפא"י המבוהלים, לקראת מה הם מנסים לחנך את בני הדור?... אמנם ההדיות היא כלל גדול. אך גם הוא אינו חפשי מחוק יוצא מן הכלל. לעתים, יש להימנע מן ההדדיות. והריני מאמין באמונה שלמה, כי אין עלינו להשיב באוייבות על אוייבות. אם חשקה נפשם המבוהלת של אנשי מפא"י לקרוא לנו אוייבים, יקראו. אנו נוסיף לקרוא להם יריבים, ולנאצר וסרג' אוייבים. זוהי האבחנה הלאומית שלנו. ובה נחזיק. זאת ועוד: אם מפאי"י סוברת, כי על ידי איוולת האוייבות, המעמדית או הדחלילית, היא תעשה חיל, אין היא לא טועה. העם הזה, ברובו, שונא את השנאה הפנימית. הוא יודע מי שזורע שנאה, יקצור אותה. מפא"י בשנאתה תוכה. ולקראת חג הפדות יורשה נא לי לשלוח לכל בני עמי, ידידים כיריבים את הברכה הבאה: מי יתן ובשנה הבאה נזכה גם לחרות מאוייבות בישראל.
מתוך מאמר עיתון, י"ד ניסן התשי"ט, 22 באפריל 1959
ההשקפה הלאומית-ליברלית
הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי
