מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

התורה שקבלו בני דורנו מאת זאב ז'בוטינסקי, אין שיעור לה. אולם הדבר העיקרי שלמדנו ממנו הוא להאמין – להאמין במטרה הלאומית, בצדקתה ובאפשרות הגשמתה. האמונה איננה גורם אל מציאותי או על היסטורי; היא מניע הראשון של ההיסטוריה. אמנם, בתקופתנו הועלו לשתי אסכולות היסטוריוסופיות אחרות. האחת היא, כי ההיסטוריה אינה אלא שרשרת של הכרחיים בלתי נמנעים; על פי השניה אין ההיסטוריה אלא פרי תצבורת של מקרים. אולם שתי האסכולות האלו, אשר האחת סותרת את רעותה, אינן נכונות. בכל אחת מהן ובשתיהן יחד גרעין של אמת, אולם בבואן לתבוע לעצמן בלעדיות על הסברה מדעית של דרכי האנושות ותולדות העמים, הן מטעות בתכלית. אין להבין את ההיסטוריה על ידי התחכמות של צידוק-הדין בדיעבד, בבחינת "מה שקרה היה מוכרח לקרות, היה קורה בלאו הכי". אין זו אסכולה מדעית; זוהי מיסטיקה עננית מעורפלת ומעורטלת. אין גם ההיסטוריה דומה להגרלה, אם כי גם כדי לזכות בגורל, הסובב עם הגלגל, חייב האדם לרצות לזכות ולהביע את רצונו זה על ידי רכישת כרטיס אחרת איך יזכה? איך יפעיל את המקרה? נכון הוא, כי ישנם יסודות אובייקטיביים, הקובעים, במידה רבה, דרכי אנוש, כפי שישנם מקרים, החל מן הקרב בין קיסר ובין פומפיי ליד פרסלוס וגמור בקרב האחרון של הגראנד-ארמי ליד וואטרלו, המשפיעים על מהלך המאורעות. אולם מעיקרה אין ההיסטוריה פרי הכרחים או תוצאות מקרים אלא תולדת רצונות. הרצון לשנות מציאות מסויימת אינו העמדת הדמיון הפרוה מול המציאות השלטת, אלא הוא ראשית יצירת המציאות החדשה. והאמונה היא הבטוי השלם והמושלם, העז ביותר של רצון אדם – ואת האמונה השלמה, אמם יולדתם של כל הישגי הדור, נטע בלבנו זאב ז'בוטינסקי... זאב ז'בוטינסקי המאמין ונטע האמונה, ידע כי המדינה העברית תקום, עוד בימינו תקום. הוא בודאי לא רצה להישאר בנכר עוד דורות רבים, אך מכיון שהאמין כי עוד בני דורו יחזו בתקומת ישראל יכול היה להטיל על ממשלה יהודית בלתי קיימת ואת החובה לצוות על העלאת עצמותיו מן הגלות לארץ המכורה... אולם מאמין אני בזו האמונה שניטעה בליבותינו על ידי אבינו הרוחני – באמונה השלמה – כי תלמידיו עוד יזכו לפקוד אותו ולהעלות את עצמותיו לאוץ ציון וירושלים. לא רחוק היום – הוא בוודאי קרב והולך – בו בני חלומו וסברו של זאב ז'בוטינסקי יקראו על ידי האומה להתיצב בראשה, לנהל, בתבונה ובעוז וביושר, את עניניה ואז תקום צוואתו במילואה: הממשלה היהודית של ארץ ישראל תצווה להביא את עצמותיו למנוחת עולמים אל הארץ, אשר למען שחרורה הקדיש את חייו והקים דור לוחמים, מורדים וכובשים – דור המאמינים.
מתוך מאמר עיתון, כ"ז תמוז התשט"ז, 6 ביולי 1956

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי