מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

הענין החינוכי. אנחנו, תלמידיו של זאב ז'בוטינסקי, מאושרים לראות מידה כה גדולה של הסכמה כללית בקונגרס הזה מסביב לאחד הרעיונות המקוריים שלו, אשר בימיו כמובן הותקף כרגיל, הלא הוא הרעיון לעשות את שפת עבר לשפה מדוברת וחיה, לא רק בארץ ישראל, אלא בכל תפוצות הגולה. בא היום וגם רעיון זה ניגאל ואומץ על ידי הכל. לכן אין לי צורך להרבות בדברים על נושא זה. מובן מאליו שצריך ללמד את כל הנוער היהודי את שפתנו הלאומית, את שפת התרבות של העם היהודי, כפי שאמר זאב ז'בוטינסקי בלכתו מעיר לעיר לפני למעלה מ-50 שנה. והדבר הוא אפשרי. העולם כולו נעשה דו-לשוני, ועברית היא שפה נאה שיכולה להחדיר אהבה בלב כל דוברה, והיא תהיה גשר בין הנוער היהודי בתפוצות הגוה לבין הנוער העברי במולדת. אבל הכוונה היא לא רק למתוח את הגשר, אלא לחנך את הנוער היהודי כך שהוא יעבור את הגשר ויבוא אלינו. אבל חייב אני לומר, שאין זה מספיק לחנך לעברית; יש לחנך לאמונה. גבירותי ורבותי, מה נותר לנו בימים אלה מחוץ לאמונה? כל העולם נבוך, כולו בסכנה. הייתי לפני שבועות מספר בבסיס אדיר כח של מעצה כבירת אונים, ומצאתי שם קצין מטיפוס חדש; אקרא לו הקצין המודאג. בדרך כלל קצינים אוהבים להחזיק בידיהם כלי נשק כבירים, ויש כאלה הרצים להשתמש בהם. הפעם מצאתי קצין מודאג: הלוואי ולא נפעיל. מי יתן ולא נעשה בזה שימוש. זו התפילה. ומה נשאר? אני אומר זאת בכל לבי ובכל נפשי, ואין הדבר צריך להיות תלוי בהשקפה זו או אחרת. הרי עצם הצלתה של האנושות כולה תלוי באמונה בהשגחה העליונה ובשכל הטוב שהיא תתן לאנוש לבל ישמיד עצמו. משום כך החינוך של הנוער היהודי צריך להיות לעברית ולאמונה, לקידוש המסורת, ולהשרשת הערכים הנצחיים של תורת ישראל, למען עמנו ולמען ארצנו. התפקיד המעשי - השבה ציונה ....
מתוך נאום לציבור, י"א טבת התשכ"א, 30 בדצמבר 1960

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי