מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

הנאמר נואש? הנחיה בחסדו של האויב? הנסתפק בכך שאיש כבר לא ישמיע את דברי הילדות הללו: "אדרבא, בואו, ניפגש", אלא כל אחד יתפלל, אם בשפתותיו ואם בלבו: מי יתננו ולא יבואו, לא ברקיע ולא בגלי-הים ולא בדרכי-היבשה? לא. אין זו הצעתנו. לא נחיה גם אז בחסדו של האויב. הדאגה והחרדה יהיו הרבה יותר גדולות, הרבה יותר עמוקות. אבל לא אבדנו.
עלינו לזכור כי אפילו יהיה שריון רב יותר או רב טווחי יותר לאויב מאשר לנו – אף אז לא יוכל להשיג עליונות מוחצת לגברי צבאנו ביבשה. לא כן באויר...אחרת ביבשה. ידיעת המכונה איננה מספקת. אין זאת המודדות בין טכנאים יחידים. אלא זוהי התמודדות בין גייסות, בין המונים. זוהי התמודדות בין איסטרטגיה לבין איסטרטגיה, בין רוח לבין רוח, בין מוח לבין מוח. רוח ומוח לא רק של היחיד; גם של הקיבוץ.
ומבחינה זו - ואינני אומר את הדברים הללו לשם נחמה מלאכותית, חלילה לנו לחפש דברי נחמה בלתי מבוססים. אני אומר זאת מתוך הכרה שהדברים נכונים – מבחינה זו אין האויבים שלנו יכולים להשיג עליונות כוח לגבי צבאנו, אפילו יעמידו לרשותם יותר טנקים וטנקים יותר משובחים מאשר לנו. אם יתקיפו אותנו בתנאים החדשים עליהם דיברתי – עלינו להתכונן לקרבנות דמים בלתי משוערים. ...
אותו פרוסי קר, אכזר, שיכול לכתוב על אפשרות של מלחמות קטלניות בין העצמים מבלי להניע עפעף, מבלי שאצבעותיו המחזיקות בעט תרעדנה – כתב, לפני למעלה מ-130 שנה, כי אפילו במצב צבאי והאסטרטגי הקשה ביותר יש עוד לסמוך על אור פנימי בתוך המפקד. המושג של "אור פנימי" מצלצל כמושג מיסטי. והרי דבר אופייני הוא שדוקא קלאוזביץ השתמש במושג כזה בבואו לנתח אפשרויות צבאיות. כי אכן, הרוח במערכה צבאית היא גורם מטריאלי ולא מופשט.
ולכן, גם בתנאים הקשים ביותר אנו מאמינים שעוד יימצא האור הפנימי והוא יפרוץ וידע את הדרך, ויכה באויבינו. והאמונה בואר הפנימי הזה מתחזקת אצלנו, ביודענו שאפילו ישיגו אויבינו עליונות כוח כבירה בשטח אחד – בשטח השני-שהוא המכריע בהתמודדות צבאית – לא ישיגו עליונות זו.
מתוך מאמר עיתון, ד' ניסן התשט"ז, 16 במרץ 1956

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי