מאגר כתבי מנחם בגין
מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.
במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.
מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.
ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.
דמוקרטיה
הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי
המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי
זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין.
המשך קריאה
תרבות ואמנות
מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים
המשך קריאה
האלטלנה
בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא,
המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים
הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם
המשך קריאה
בחירות
הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש
המשך קריאה
ירושלים
"על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע
המשך קריאה
הרשות השופטת
מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר
המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי
ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של
המשך קריאה
הציטוט היומי
יורשה לי, אדוני היושב–ראש, לעבור לבעיות מדיניות. באחרונה הועמדה בכל חריפותה על סדר–יומנו, כמו על סדר–יומה של הקהיליה הבין–לאומית, הבעיה של הגנה לאומית עצמית. חובתנו לבררה, אם אפשר, עד תום. קיימת הגדרה למושג זה באמנת ארגון האומות המאוחדות, סעיף 51, לאמור: מאומה באמנה זו לא יפגע בזכות הטבעית – inherent right – של הגנה עצמית, אינדיבידואלית או קיבוצית, אם התקפה מזוינת מתרחשת נגד חבר של ארגון האומות המאוחדות, עד אשר מועצת הביטחון נקטה אמצעים הכרחיים כדי לקיים שלום וביטחון בין–לאומיים.
לא הרבה אפשר ללמוד מהגדרה כוללנית זו. יש בה מושג חשוב, והוא: ההגנה העצמית היא טבעית. יש בה קביעה עובדתית רצינית, לאמור: שום אומה מותקפת אינה חייבת לחכות עד אשר מועצת הביטחון, כפי שנאמר, תנקוט את הצעדים ההכרחיים. זכותה להתגונן, ומאחר שהזכות היא טבעית, אפשר גם בהחלט לומר: חובתה להגן על עצמה.
מדויקת הרבה יותר היא ההגדרה המצויה בחוזה לוקרנו המפורסם, אשר צ`רצ`יל קרא לו: המסמך המדויק ביותר בהסכמים הבין–לאומיים. חוזה לוקרנו קובע: "גרמניה ובלגיה וגם גרמניה וצרפת מתחייבות באופן הדדי, כי בשום מקרה לא יתקפו אחת את רעותה, לא יפלשו אחת לשטחה של רעותה, ולא יפנו למלחמה אחת נגד רעותה. ואולם קביעה זו לא תחול במקרה של שימוש בזכות של הגנה חוקית, זאת אומרת, התנגדות להפרת ההתחייבות הכלולה בסעיף הקודם." במלים אחרות, אם אחת המדינות החתומות על ההסכם תוקפת את רעותה או פולשת לתוך שטחה או אוסרת מלחמה עליה, זכאית המדינה המותקפת, בהשתמשה בזכותה להגנה חוקית, לתקוף את המדינה התוקפת, לפלוש לתוך שטחה ולהשיב מלחמה שערה.
מבחינה זו מעניינת גם ההגדרה של התוקפנות, על–פי הצעתה החוזרת ונשנית של ברית–המועצות בארגון האומות המאוחדות. תוקפנות, כמובן, נותנת למדינה המותקפת את מלוא הזכות להגנה עצמית לגיטימית. במסמך הסובייטי נאמר בין השאר: "שימוש על–ידי מדינה בכוחות מזוינים על–ידי שליחת כנופיות חמושות, שכירי חרב, טרוריסטים או מחבלים לשטח של מדינה אחרת – כל אלה ייחשבו כמעשים של תוקפנות עקיפה –indirect agression. מובן מאליו שגם תוקפנות עקיפה, תוקפנות היא."
תהיינה ההגדרות אשר תהינה ויהיו פירושיהן אשר יהיו, ברור לכל אדם בעל רצון טוב, כי בצאת חיל האוויר שלנו להשמיד את הכור האטומי ליד בגדד, שנועד, על–פי הידיעות המוסמכות והבטוחות ביותר אשר הגיעונו, לייצר פצצות אטומיות, פעלה מדינתנו למען הגנה לאומית עצמית לגיטימית במובן הנשגב של מושג זה.
יש לאל ידנו להוכיח במסמכים, כי הרודן העירקי צדאם חוסיין הקים את הכור האטומי של שבעים קילווט למען מטרה אחת מכרעת: ייצור פצצות אטומיות נגד מדינת ישראל. פעולתו של חיל האוויר היתה במלוא משמעות המושג פעולת הצלה למאות אלפי אזרחים ישראלים, ובתוכם רבבות מילדי ישראל.
נעלה על נס לפני הכנסת את גבורת בנינו שכך הגנו על עמם.
הוא הדין בפעולותיו של צה"ל על כל זרועותיו נגד ארגוני המחבלים בלבנון, המקבלים את נשקם במספרים אדירים, לרבות טילי קטיושה, טנקים ותותחים רחוקי טווח מברית–המועצות, מקוריאה הצפונית, מבולגריה, מסוריה, מלוב, וגם – כפי שנודע לנו לפני ימים מספר בביטחון מוחלט – מערב הסעודית.
יש סלפנים מקרב בני–ברית, ושאינם בני–ברית, האומרים כי חיל האוויר, על–פי החלטת הממשלה, יצא להפציץ את ביירות, ולא היא. את ביירות הפגיזו והפציצו הסורים והמחבלים וגרמו להרג של אלפי אזרחים, בהפנותם את נשקם במישרין ובמכוון נגד אזרחים ועשו את העיר היפה לעיר רפאים. חיל האוויר שלנו יצא לתקוף את מפקדות המחבלים בביירות ובמקומות אחרים, אותן מפקדות אשר מהן יצאו הפקודות להפגיז באכזריות ובהתמדה את קריית–שמונה ואת נהריה, את משגב–עם ואת מטולה, עיירה, מושבה וקיבוץ, שוב מתוך כוונה יחידה לפגוע באוכלוסייה האזרחית.
אומנם כן, במבצע ההגנתי הזה נפגעו גם אזרחים. אנו מצטערים על כך ואמרנו זאת כבר בפומבי.
מתוך דברי הכנסת, ה' אב התשמ"א, 5 באוגוסט 1981
ההשקפה הלאומית-ליברלית
הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי
