מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

ד צמח מן האדמה ומן הדם. האגדה היוונית על אנתיאוס ועל הכח המחודש, שהוא היה שואב מן הנגיעה באם-האדמה, היא אגדה; הכח המחודש שבא לנו, וביחוד לנוער שלנו, מן מהגע עם אם-האדמה של ארצנו העתיקה הוא אמת ולא אגדה. ג'ון והממונה עליו לא הבינו זאת בשעה שתיכננו את תכניותיהם וחרש מזימותיהם; סוף סוף מה להם ולכוחות טמירים אך מכריעים, שהרצל היה נוהג לקרוא אותם ,,אימפונדרבילים"? על כן טעו בארץ-ישראל את טעותם השניה. הטעות הזאת שוב לא היה מתמטית: ביחס למספר היהודים שירצו לעלות לארץ-ישראל, היא היתה טעות מוסרית: ביחס לאופיים של היהודים שבאו לארץ-ישראל. הבריטים הניחו, שגם בארץ-ישראל יוסיפו היהודים להיות נשחטים ומבקשי-הגנה. התנהגות היהודים, או ביתר דיוק, עמית מנהיגים הרשמיים, עמיד ,,ההבלגה" הנודעת, כאילו הצדיקה ואישרה את ההנחה הזאת. אבל המניע הטמיר, הוא שר האומה, השומר על ישראל לבל ירד מן הבמה היסטורית, יצר בקרב האומה כוחות ששמו לאל את ההנחה הבריטית. קם זאב ז'בוטינסקי, שחינך דור דור שלם להתנגדות, להקרבה, למרד ולמלחמה. הופיע דוד רזיאל, גדול המפקדים הצבאיים העברים בדורנו, אשר עשה את המעשה המכריע: ערך את ההתקפה הראשונה בנשק עברי; קם הארגון הצבאי הלאומי, צבא המחתרת העברי; קם במחתרת ארגון לוחמי חרות ישראל; קם נוער עברי שחדל לפחד והחל להילחם. ושהוסיף להלחם שכח את הפחד. כמעט אלפיים שנה לא החזיקו היהודים, בתורת יהודים, נשק ביד; הבריטים סמכו על התוצאות של פירוק נשקנו המוחלט, פירוק פיסי ונפשי כאחד. הם לא הבינו כי הא בהא תליאה, הן לשלילה והן לחיוב. פורקנו מנשקנו משגלינו מארצנו; מששבנו לארץ אבותינו, חזר אלינו כוחנו. האדמה הזאת...
גם הדם, דם אחינו השפוך שצעק אלינו מן האדמה הנכרית, המריד לבבות ונתן כח למורדים. עם אישורן של הידיעות על הטבח באירופה, חשנו, שעלינו להלחם לא רק למען חרותו של עמנו, אלא גם למען עצם קיומנו. הנותר לנו מה להפסיד?
בצאתנו למרוד בעול השעבוד ובהפקרת הדם היהודי, היתה בנו התחושה כי לעמנו אין מה להפסיד זולת ה,,סיכוי" לטבח. זו לא היתה פרזה, או הפרזה. זו היתה אמת והכרת-האמת, אשר הגבירה את כח ההקרבה של המורדים לאין-שעור. ונכונות ההקרבה היא אמת-המרד ואם הנצחון. רק מי שמוכן להסתכסך עם זיאוס עצמו כדי להביא אש לאנשים, הוא שיעשה את מהפכת האש, או יביא את אש-המה-פכה
מתוך מאמר עיתון, כ"ג אייר התשכ"ג, 17 במאי 1963

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי