מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

    • מדי בואי לרומי, הנני הולך אל שער ההנצחה של ניצחונה על יהודים מקדם. בתוך האבן עדיין חרותה ונראית התמונה הבלתי נשכחת של יהודים כפופים הנושאים על שכמם את המנורה ואת הכלים האחרים מבית המקדש אשר יד ההחרבה נשתלחה בו. שם המקום המתאים ללחישת הלב: שבנו, טיטוס, אל מאין באנו[...]
    • כך נוהגים יהודי רומי לדורותיהם. מאז החורבן, אין הם עוברים בשער טיטוס, אשר קוראי ה-Hep הראשונים באו בו. בפעם הראשונה, או היחידה, אחר 1878 שנים, הם עברו בשער-השמחה-לאיד, ביום חידוש עצמאותנו – בכיוון הפוך. היה זה רחש-לחש רועם. אשרי האוזניים ששמעוהו; אשרי העיניים שראו זאת, מקרוב או מרחוק.

יש לשאוף לשלום. הוא יבוא. אסור להתייאש ממנו. אמנם, היום אין אפילו תכנית ישראלית אחת, אשר עמה מוכנים הערבים לעשות שלום[...]

    • [...]בינתיים נודע, כי הממשלה בירושלים ויתרה על השלום כעל מטרת המדיניות הלאומית, שנקבעה בכל קווי היסוד, ובמיוחד ובמפורש אחר מלחמת ששת הימים, לאמור, ישראל תתבע חתימת חוזי שלום, אשר יושגו במשא ומתן ישיר, בין הצדדים, בלי תנאים מוקדמים מצד כלשהו. במקום חוזה שלום מציעה הממשלה אי-לוחמה, או ביטול מצב המלחמה תמורת נסיגות עמוקות בכל הגזרות.
    • הנוער בא, מקשיב, שואל, רוצה לדעת. חלק ממנו הבטיח: נפעל, לא נשב בחיבוק ידיים. המבוגרים, הוותיקים צריכים – העיקר, גם רוצים – לעזור[...]
    • לא מעטים היהודים, האומרים לנו בגלוי: פעם חשבנו אחרת, אך נוכחנו לדעת, כי רק עמדה לאומית איתנה תציל את המדינה ואת העם. יכולנו גם לאשר, כי בקרב אחינו בתפוצות יש געגועים עמוקים לממשלת ליכוד לאומי, לעת סכנה, לעת צרה ליעקב...
    • הסכנה והסיכוי מטילים עלינו אחריות רבה. בעזרת השם, נעמוד בה.
מתוך מאמר עיתון, י' אדר ב' התשל"ו, 12 במרץ 1976

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי