מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

לעומת החינוך, שנתתם לאנשיכם, מה היתה דרך החיים, אנו לימדנו את חברינו, בהיותנו לא ליגלייים למחצה, אלא במחתרת אמיתית, לוחמת, נרדפת, רצינית ברעיון החרות ובנכונות למסור את הנפש עליו. דוגמא אחת אביא בפניך.

על סף 1948, בעוד חבריך בסוכנות היהודית ובועד הלאומי מנהלים אתנו משא ומתן על הסכם מיבצעי בין ההגנה ובין הארגון הצבאי הלאומי, נחטף אחינו ידידיה סגל בידי אנשי ההגנה בחיפה. זו לא היתה החטיפה היחידה בימים ההם. אחד מחברי הסוכנות היהודית אמר לנו, כי יש בלבו חשד, שהאנשים בחיפה, אולי לא על דעת עצמם, רוצים למנוע את ההסכם בין שני הארגונים. אחד מחברינו, שהנו היום קצין בכיר בצבאנו, עונה אף קשה יותר מאמסטר. אך הוא שב אלינו. ידידיה לא חזר. אנשי ההגנה חטפוהו; הם חייבים היו להחזירו; הם היו אחראים לחייו. הוריו וחבריו חיפשוהו ימים ולילות; את גופתו מצאנו. המשער אתה בנפשך, מר אשכול, מה עלול היה להתרחש בימי ינואר 1948 בתוך עמנו, אלמלא אלה שאתם קראתם להם, מתוך התחסדות והשמצה, ,,טרוריסטים", שבו וגילו אחריות לאומית עליונה?

וכך כתבנו ושידרנו ביום ה-18 בינואר 1948 בדרשנו חקירה בחטיפתו ובמותו של יקירנו ידידיה: ,,על מי אתם באים לחפות? אנחנו לא האשמנו בפשע את כל ההגנה על מפקדיה וחייליה. אנחנו יודעים שיש בקרב ההגנה רבים המגיבים בשאת נפש על חטיפות ועינויים ורצח תוך עינויים. גם לא נוכל לשכוח כי בעצם הלילה בו עינו הסדיסטים שלכם את אחינו הטהור גבריאל (זה היה כינויו המחתרתי של ידידיה סגל) ורצחוהו נפש – עמדו חיילינו יחד עם אנשיכם על חומות ירושלים, בעמדות תל אביב – ונלחמנו והגנו יחדיו, כיאה לבני עם אחד, העומד במערכה גורלית לא את כולכם האשמנו. אבל את הפושעים הסדיסטיים, המענים והמרצחים – האשם האשמנו ולדין קראנו. האם על אלה תחפו?"
מתוך מאמר עיתון, י"ז חשון התשכ"ה, 23 באוקטובר 1964

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי