מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

יש להפריד בין לאום ודת מצד אחד ובין אזרחות מצד שני. כך נהוג במדינות חפשיות ודמוקרטיות. אבל נכון הדבר שההתפתחויות ההיסטוריות בחלקי העולם השונים נבדלות זו מזו. בחלק מסויים של העולם המושג ׳׳נשיונליטי״ - וכך הוא גם מצלצל בספרדית ובצרפתית — זוהה במשך דורות עם ״סיטיזנשיפ״. מדוע באה התוצאה הלשונית והמהותית הזאת? כי האומה השלטת בארצות שבחלק אחד של העולם היתה חזקה כל-כך בכוחה וגם בתרבותה, עד שהטילה מרותה במשך דורות על כל מיעוט שחי בתוכה. והמיעוטים שגרו עם האומה השלטת הזאת, אפילו ברצון קיבלו את דעתה, דתה ולאומה.

בחלק אחר של העולם היתה ההתפתחות שונה מזו. העמים נכבשו. לתוך הארצות נתקיימו פלישות. וקרה שמיעוט שהשתלטו עליו, תרבותו היתה גבוהה משל הרוב הכובש. המיעוט לא רצה להיכנע, וסירב להתבולל. הוא טען: אני בן לאום אחר מן הלאום השליט. ואני מודיע על כך. ואני דורש שיווי זכויות.

איך חשנו אנו, היהודים והציונים, בין שתי התפתחויות אלו ואני משמיע שתי תארים אלה - יהודים וציונים - מתוך הרגשה שהם נותנים כבוד ותהילה למחזיקים בהם. אנו היהודים, אנו הציונים, תמכנו בהתפתחות השנייה. ובה ראינו את הקידמה. אחרת היינו צריכים להודות, כי התבוללות וקידמה — חד המה. ואנו אמרנו שהתבוללות היא ריאקציה, היא שלילת זכויות, היא התכחשות לעבר וגם לעתיד. ולכן אנו היהודים, ואנו הציונים, היינו חלוצי הרעיון של לאומים, של מיעוטים, בתוך רוב, התובעים שיווי זכויות אזרחי.

מתוך דברי הכנסת, ג' אדר א' התש"ל, 9 בפבואר 1970

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי