מאגר כתבי מנחם בגין

איך רימית את העם הזה:
אבל הרי אתה זוכר את היום לפני מבצע סיני בו הזמנת אותי לבוא אל ביתך, הושטת לי ידך וספרת לי על מבצע סיני. ואני לא מאנתי לקבל את היד אשר נשלחה אלי. אותה יד אשר ניסתה בשעתה לעשות את אשתי לאלמנה, ילדי ליתומים וידידי לאבלים. לא הססתי להושיט לו יד כדי לעשות לאל את מזימות חורשי רעתנו. ידידי שלי, לא מיאנתי, למען ארצנו, למען עמנו, למען צבאנו, למען נצחוננו, למען בטחוננו, למען ישראל. וקמה אומה מאוחדת מאחרי צבא כובש, ומנצח. אז החילות לסגת.
...איך רימית את העם, איך הבטחת לו "עד כאן ויותר לא, בעזה ובשרם-אל-שייך נחזיקגם להבא". אולם צעד אחר צעד, שלב אחר שלב, רימית והערמת על העם, עד שרמית גם את עצמך והיום אתה עומד עם הודעתו של דלס על התקוות והציפיות והתעיד המחכה לנו הוא עתיד עם של שפך דם שכמוהו לא היה. מי יאמין לך, איכה תוכל לשלוט? קבלת אמון כנסת הזאת, מפני שאתם כולכם, פחד גדול נפל עליכם מפני תלמידי ז'בוטינסקי, מפני התנועה הצודקת והעולה, מפני התנועה של כל העם, אשר כל העם רואה את צדקתה, כסף אין לה, סו"ב אין לה, אבל אמונה, אידיאל וצדק יש לה. והעם פונה אליה. לכן הצבעתם בעד "אמון" כדי שלא תהיינה בחירות בזמן הקרוב. אולם מה זה יעזור לך? הרי אתה גומר עוד כמה חדשים, או עוד כמה שנים, אתה יורד מן הבמה. אין זה מן הממנע שבעוד כמה חודשים תבוא ותאמר "אני מתפטר". לטובת האומה, עשה זאת יותר מהר.