מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

אבל ביחס לתפקיד החשוב של מבקר המדינה באנו להדגיש את הייחוד הממלכתי שבו. לא "פסלנו" את מר שרף לתפקיד זה, וגם לא היינו פוסלים חבר מפא"י אחר, בעל כשר וכשירות, בתור שכזה, אלמלא החזיקה מפא"י בשלטון, לארק המדיני אלא גם הכלכלי, ועוד כפי שהיא מחזיקה בו. משום כך היה המשפט המסיים בהודעתנו שלם בהנמקתו המוסרית והמדינית לאמור... אזרח ראוי למלא תפקיד זה, שלא מבין חברי מפא"י, בעוד השלטון במדינה הוא בידי מפלגה זו. כדי להעלות את הייחוד הצפון בתפקידיו של מבקר המדינה, אביא, למען פשטות ההסברה, את הסעיפים העיקריים מן החוק, המסדיר את מעמדו וסמכותו של המבקר. כך נאמר בסעיף הראשון לחוק זה: - ימונה מבקר המדינה (בחוק זה – המבקר) לקיום הבקרת על משק הכספים וניהולו, על הרכוש והמינהל של המדינה ושל הגופים העומדים לבקרתו של המבקר... עוד בטרם נסיים את קריאת הסעיף הזה, תפרצנה מגרונו של כל אזרח ישר השאלות הבאות: בידי מי הוא משק הכספים של המדינה? בידי מי הופקד ניהולו? מי מטפל ברכוש של המדינה? מי ניצב בראש המינהל של המדינה? לכל שאלה כזו אחת היא התשובה, הניתנת לנו מפי הוא מעלתה המציאות: מפא"י. הכל, או כמעט הכל, הוא בידי מפא"י. ומפלגה זו מצאה עוז בנפשה, הצמאה לעוד ועוד ועוד, לתבוע, כי בידי חבר מחבריה תופקד הבקורת על כל אלה. אם זו אינה עזות מצח, קשה לא רק לדעת עזות מהי; אף ייבצר מעמנו להבין את פשרה של המלה הפשוטה מצח. אך רשימת הענינים, או הגופים, המופיעים בחוק אינה מתמצית בסעיפו התחילתי. מא' נעבור לט' ונמצא על פי סעיף - לחוק מבקר המדינה (נוסח משולב) כי – אלה הגופים (בחוק זה – גוף מבוקר), אשר יעמדו לבקרתו של המבקר: 1. כל משרד ממשלתי. 2. כל מפעל או מוסד של המדינה. 3. כל אדם או גוף המחזיק, שלא לפי חוזה, ברכוש המדינה או המנהל אותו או המפקח עליו מטעם המדינה. 4. כל רשות מקומית. 5. כל מפעל, מוסד, קרן או גוף אחר שהממשלה משתתפת בהנהלתם. 6. כל אדם, מפעל, מוסד, קרן או גוף אחר, שיועמד לבקרת על פי חוק, על פי החלטת הכנסת או על פי הסכם ביניהם ובין הממשלה. 7. כל מפעל, מוסד, קרן או גוף אחר, שאחד הגופים המנויים בפיסקאות (2), (4), (5) ו- (6) משתתפים בהמהלתם, אום הבקורת של גוף כזה לא תופעל אלא אם הוועדה או המבקר החליטו על כך ובמידה שהחליטו. 8. כל מפעל, מוסד, קרן או גוף אחר, הנתמכים, במישרין או בעקיפין, על ידי הממשלה או על ידי אחד הגופים המנויים בפיסקאות (2), (4), (5) ו-(6) בדרך הקצבה, ערבות וכיוצא באלה; אולם... (הסייג כנ"ל בפיסקא 7). עם תום הרשימה השורכת סעיפה בכבדות הלשון המשפטית, נשוב ונציג, בקשר עם הנושא שלנו, את השאלות המתבקשות מאליהן: בידי מי? אך למען חסוך זמן ומקום לא נחזור ונספר; רק נמספר:1. – רובם בידי מפא"י. 2. – כמעט כולם בידי מפא"י. 3. – עם חוזה, או בלי חוזה, רובם הם אנשי מפא"י אן בידי אנשיה. 4. – רובן המכריע, ובעיקר בשלש הערים הגדולות בידי מפא"י. 5. מעטים שאינם בידי מפא"י. 6. מאז נתקבל החוק, כאמור ב-(3). 7. – בידי מפא"י, אם לא כולם, הרי רובם ככולם. 8. – הוא הדין. (ללא צדק). ועל כל האנשים והמוסדות והמפעלים והקרנות האלה, מי צריך לפקח מטעם המדינה, באחריות הכנסת? שאלת את מפא"י, והיא ברצינות, ללא שמץ ציניות, בלא זכר מפלגתיות, תגידך: אחד משלנו. חבר מפא"י. הוא האיש. זולתו אין בכל בית ישראל. והיה בן אדם, אם תתמה קמעה ל..., תקום עליך מפא"י בגערה רקיעית: הפוליטיזציה תכניס לשרות המדינה? התפסול איש בגלל מפלגתו? תודה לא יש עוד רצינות אחרת והבנה אחרת של המלה ציניות, זולת אלו המקובלות בבית הפרולטרי של מפא"י המקופחת. משום כך זכה מועמדה אפילו בקול אחד נוסף על אלה של חבריה. הוא לא צריך היה לזכות בו לא רק אף על פי שהמועמד היה מר שרף הנכבד, אלא אפילו לו היה גאון כאיינשטיין וצדיק כרבי מקוצק. ד"ר נבנצל נבחר ונתמנה למבקר המדינה כחוק. וועדת הכנסת החליטה להמליץ עליו בפני הנשיא גם בקולותיהם של שליחי תנועת החרות, ובלעדיהם המלצה זו, כמסתבר מתוצאות ההצבעה, לא היתה אפשרית, אני כותב את הדבריםהאלה, לא כדי לרמוז, כי ד"ר נבנצל חייב לנו תודה. הוא לא חייב תודה לאיש, לא לאלה שהציעוהו לתפקיד הממלכתי ולא לאלה שתמכו בו. הוא מבקר המדינה. והכל לא רק חייבים בכבודו אלא גם מצווים להניח, כל עוד לא הוכח ההיפך, כי הוא יהיה מבקר מדינה פקוח עינים, פעיל, יעיל ובלתי תלוי. הזכרתי את מידת השפעתנו החיובית על בחירתו של המבקר, כדי להדגיש, ולא רק לאשר, כי אנו, אנשי תנועת החרות, היינו צריכים להתגבר על היסוס רב, כדי להחליט לתמוך במועמדותו של ד"ר נבנצל. דווקר אחרי בחירתו מוטב שאזרחי ישראל ילמדו על פרשה מיוחדת זו לא מפי השמועה. לפני שנתיים, אחרי הבחירות לכנסת הרביעית ולרשויות המקומיות התברר, כי ניתן, בין השאר, להקים הנהלה בירושלים העיר בלי מפא"י. לד"ר נבנצל, חבר המפלגה הדתית לאומית, הוצע לעמוד ב ראש הנהלה זו. אך בעתנונות פורסמו ידיעות לפיהן ד"ר נבנצל שב והודיע, כי הוא לא יעמוד בראש הנהלה עירונית, בה תשתתף תנועת החרות. עובדת פרסמון של ידיעות אלו היא בעינינו חמורה מאד. אנחנו איננו תובעים משום איש ומשום מפלגה שיאותו לשבת עמנו בקואליציה זו או אחרת. הם זכאים לרצות או לדחות. אבל אם מישהו אומר: עם כולם כן, אבל (רק) עם חרות לא, הריהו בבחינת מחרים. ואין לדרוש מאתנו, כי מי שמחרים אותנו, ייבחר על ידינו. לא פעם אמרנו: את מכבדינו נכבד, ואף אם בעקבות ההן הזה לא יבוא הלאו, הרי הוא משתמע.
מתוך מאמר עיתון, א' טבת התשכ"ב, 8 בדצמבר 1961

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי