מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

מי אשם בהתנקשות המחפירה בד"ר קסטנר? התשובה היא פשוטה: אלה שהחליטו עליה וביצעו אותה. מי הם? את זאת יקבע בית המשפט; ורק הוא. המשטרה אסרה מספר חשודים דובריה טוענים כי שניים או שלושה מהם הודו בביצוע ההתנקשות או בהשתתפות בה. האם זה מספיק, כדי שהציבור או העתונות או שניהם יטענו, כי אלה הם האשמים? לו היינו הולכים בדרך זו היינו מעתיקים למדינת היהודים את תורת המשפט של סטאלין ווישינסקי. אפילו ברוסיה הטוטליטרית של כרושצ'וב ובולגנין נשמעים אחר מות סטאלין, קולות, לפיהם ווישינסקי, תליינו המלומד של רב הטבחים, ביטל, באורח פלילי, את הכלל הגדול של המשפט, לאמור, אדם נחשב לחף מפשע, כל עוד לא הוכחה אשמתו. חשודי המשטרה, בין אם לא הודו ובין אם הודו, אינם עדיין אשמים. כל מי שהיה בידי הבולשת של בריה, זוכר את התשובה האולימפית של עושי דברו לכל טענות קרבנותיהם: הנ.ק.וו.ד. לעולם אינו טועה: "אנחנו" איננו אוסרים אנשים חפים אשם, ונגמר. אך מוטב שתודה.. הנלך בדרך זו במדינתנו? ילמדו נא אזרחי ישראל, מכל המחנות את הכללים הפשוטים במשפט צדק במדינה חפשית: חשוד עוד איננו נאשם; נאשם עוד איננו אשם; ואף נידון עוד איננו מורשע באוח סופי, כל עוד ענינו לא הוברר בכל שלבי הדיון המשפטי. ואם המשטרה טוענת, כי אסיר, הנמצא בידיה, "הודה", הרי גם ההודאה איננה הוכחה., כי היא עצמה זקוקה להוכחה בפני בית המשפט. ואם קצין משטרה מנסה, בגלוי או בעקיפין, לשכנע את הציבור, כי אדם, שנחשד, נאסר ונחקר, הנו אשם, מעל לכל צל של פקפוק הרי אותו קצין הוא בור או פטפטן, או רשע, או הכל ביחד – במדים.
מתוך מאמר עיתון, י"ט אדר ב' התשי"ז, 22 במרץ 1957

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי