מאגר כתבי מנחם בגין
מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.
במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.
מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.
ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.
דמוקרטיה
הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי
המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי
זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין.
המשך קריאה
תרבות ואמנות
מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים
המשך קריאה
האלטלנה
בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא,
המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים
הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם
המשך קריאה
בחירות
הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש
המשך קריאה
ירושלים
"על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע
המשך קריאה
הרשות השופטת
מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר
המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי
ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של
המשך קריאה
הציטוט היומי
לפני שנה, לפני שנתיים, ועוד, הופיעו באותו עתון רשימות רבות, מוקדשות, במפורש או בכמללא, ל(מר) דוד בן־גוריון. נאמר בהן, בשפה יותר או פחות נמלצת, כי זה האיש דואג יותר מכולם לבטחון המדינה ולשלום אזרחיה. דאגה מתמדת זו נותנת בו, על אף גילו המתקדם, כוח עלומים מתחדש. בעוד יש מפלגות בישראל, אם בממשלה ואם באופוזיציה, המוכנות למען עניניהן הצרים להפקיר את בטחון ישראל, הרי הוא עומד נגדן כצוק סלע. הן טוענות, כי הממשל הצבאי אינו מטפל לא בהסתננות ולא בריגול, כי מבחינת הסכנות מבחוץ אין למוסד מינהלי זה, ולא תיתכן שתהיה לו, משמעות בטחונית כלשהי. אבל כל הדיבורים האלה, נאמר ברשימות המוקדשות, אינם אלא מטעים. כל עוד מדינות ערב מקיימות מצב מלחמה נגדנו ומסיתות את האוכלוסין הערביים נגדנו, בשדורים ובדרכים אחרות, אי אפשר לנו בלי הממשל הצבאי, ובלי הפיקוח שהוא מקיים על תנועותיהם של אזרחים אלה. פיקות חיוני זה קשור ברשיונות, הניתנים לאיש ואשה ערביים, הרוצים לצאת, אם לביקור ואם לעבודה, מאיזורי הממשל לחלקי מדינה אחרים לרשיונות התנועה האינדיבידואליים יש ערך פסיכולוגי, כלומר, בטחוני רב. מי שאינו מבין זאת, מה הוא בכלל יודע בפסיכולוגיה או בבטחון ? בודאי, אם אפשר יהיה להקל ולתת, במקום רשיונות יומיים, רשיונות שבועיים או חודשיים ואפילו שנתיים, נקל ונאריך במידת האפשר את משך תוקפם. אבל עצם הרשיון, כממשל המעניק אותו מפעם לפעם, הוא כורח בטחוני עליון. טוב שראש הממשלה ושר הבטחון לא נכנע לדמגוגיה של המפלגות, המעדיפות את האינטרס הכתתי שלהן על הצוו המכריע של שמירת הבטחון.
מתוך מאמר עיתון, י"ד חשון התשכ"ד, 1 בנובמבר 1963
ההשקפה הלאומית-ליברלית
הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי
