מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

מדוע חושבים בכל זאת הוגי-דעות כי שיטת הבחירות היחסיות היא שיטה נכונה וצודקת ? יש פגם אחד בשיטת בחירות אזוריות, והוא פגם מכריע: שיטה זו נותנת אפשרות למיעוט בעם לזכות ברוב בבית-הנבחרים. כיום יש לממשלתו של ניר צ׳רצ׳יל מיעוט בקרב העם, אך רוב בבית- הנבחרים. האם משקף מצב זה את יחס הכוחות בקרב אומה ?

בתורכיה התקיימו לפני חדשים מספר בחירות לפי השי- טה ״הדמוקראטית״ ביותר — שיטת הבחירות האזוריות. האופוזיציה, קיבלה קרוב ל- 400/0 של הקולות, ואילו בפאר- לאמנט המונה למעלה מחמש-מאות חבר היא מיוצגת על-ידי פחות מארבעים חבר. האם זוהי דמוקראטיה, האם זה צדק, האם זה יושר, האם זה משקף את דעת האומה ?

איני בא לטעון כי שיטת הבחירת היחסיות היא ללא פגם. לדעתי, עדיין לא הומצאה, ואני גם מפקפק ״אם בזמן מן הזמנים תומצא שיטת בחירות ללא פגמים, אולם בשיטת הבחירות היחסיות suum cuique tribuere אני אומר זאת במיוחד לשר-הפנים; הוא בוודאי מבין את הפתגם הלטיני, בעברית פשוטה פירושו: לכל אחד כפי שמגיע לו... לכן נקבעה שיטה זו כשיטה המתקדמת, הצודקת. כל שיטה שלפיה חוסמים את פיו של הבוחר, אינה צודקת ואינה דמוקראטית. יש פגמים גם בשיטת הבחירות היחסיות, אך הפגם המכריע איננו בה
מתוך דברי הכנסת, ד' כסלו התשט"ו, 29 בנובמבר 1954

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי