מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

לפני 15 שנה יצאתם, אחי גיבורי התהילה, לאחד הקרבות הגורליים, המכריעים בכל המערכה להקמת המדינה והבטחת קיומה. עוד היום נעים לנגד עיני רוחי, הטורים הארוכים ממחנה-דב, לעבר הסימטאות האלו, אשר האויב הפכם לביצורים, הוא חשבם לבלתי נכבשים.
היה זה סמל המפנה ההיסטורי בתולדות האומה מדינאי השווה את שחרורה של אומה מעול זרים, לרעידת אדמה. אך היציאה המן המחתרת של חיל שחרור, להפצעת השחר תידמה. ביציאה זו עצמה – הוכחה לנצחון המעטים על הרבים.
באתם לחזית זו לא מן המנוחה, או ההפוגה, אף לא ממעמד של ליגליות (?) למחצה, אלא מקרבות רבים, ממערכה מתמדת, מבתי-כלא ומחנות-ריכוז, מכאב ויסורים, לא אמרתם: דיינו! כי העם קרא, ונקראתם להושיעו.
לא מיד כבשתם. עמדתם, ימים ולילות, מול כדורי-אויב, בעוד גידופים מאחוריכם. קשה לעמוד מול הראשונים ולהתקדם; קשה לעמוד לפני האחרונים ולא לסגת, לא נסוגתם. התקדמתם. ופרצתם, הכנעתם, הדברתם, נצחתם.
ביום החמישי לקרב הדמים הגעתם לשפת הים, הוד קדומים מבית החשמונאים, נסוך מעליכם, מששבתם והנחלתם חוף ים זה לישראל.
ותל אביב נושע משפך דם, מסיוט, מאיום – אין תימה שביום ההוא יצאו רבבות מתושביה לרוות עיניהם בדגל הכחול לבן שהונף והתנוסס מעל צריך המסגד ממנו פלטה אש, במשך חדשים רבים, לעבר בתיהם, נשותיהם וילדיהם. ואלפי משפחות משכונות אלו, שמצאו מקלט בימי האימים מתחת למדרגות ברחבי תל-אביב שבו לבתיהם.ואין עוד מחריד.
אך לא לתל-אביב בלבד הבאתם ישועה. הדברתם את יפו והברחתם ממנה את כל כוחות האויב כשלושה שבועות לפני סילוק השלטון הבריטי, הכרזת העצמאות והתחלת הפלישה... יודעים אנחנו כי אין אנו יכולים לקדש כברת אדמה זו; היא מקדשת אותנו כי רוותה דם גיבורים ומשחררים, אשר בזכותם אנו בחיים ויחיו בנינו אחרינו.
מתוך מאמר עיתון, י"ח ניסן התשכ"ג, 12 באפריל 1963

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי