מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

השבוע היה לי העונג להרצות, על פי הזמנתה האדיבה של האגודה למדעי המדינה, בפני ציבור רב של סטודנטים בעיר הבירה. הנושא, אותו נתבקשתי להבהיר, היה: תפקידה של אופוזיציה. בדברי הפתיחה הגדרתיו בשלשה: בדרך כלל, לבטא את השוני; לעתים, להוכיח אחדות; תמיד, לשאוף לחליפין. עם תום ההרצאה נתקיים ויכוח קצר. השתתף בו אחד המרצים בפקולטה למדעי המדינה... דבריו, מעיקרם, היו נאים הן בתכנם והן בניסוחם. אך בקשר עם התפקיד השלישי, התמידי, של האופוזיציה, כפי שניסיתי להסבירו לבני הדרך הצעיר, שאלני, מדריכם, בנימה בלתי מוסתרת של טרוניה, הבאמת לא תסכים תנועת החרות להצטרף לקואליציה ממשלתית עם מפא"י, בעוד, על פי ידיעותיו, יש כבר חלק בתוכה, המוכן לשקול אפשרות צירוף כזו? השיבותי לשאלה, על נימת התמיהה שבה, כי באמת לא נסכים להצטרף לממשלה בשליטתה של מפא"י, ולו הצעה כזו היתה מופנית אלינו, הייתי ממליץ בפני חברי, כי נשיב עליה בלאו אדיב, אך חד-משמעי, מוחלט. עוד היום יש לי הרשם, כי תשובה פשוטה זו, החייבת להיות מובנת לכל בן-חורין, לא פיזרה את תמיהתו של המרצה הנכבד, ואולי אף הגבירה אותה. ועליה תמיהתי שלי. חובתי לשאול, מדוע צריך מרצה באוניברסיטה ליצור רשם בקרב סטודנטים צעירים, כי מפלגה מסויימת, כפי ששלטה כן תוסיף, כי מן הדין שיהיה כך, והשאלה היחידה העומדת בפני כל שאר המפלגות היא, איזו מהן היא תאות להזמין להצטרף אליה לקיום שלטונה, לחיזוקו, להמשו, או לכסוי עליו? הזהו פירושה של דימוקרטיה, כפי שמלמדים אותה בפקולטה למדעי המדינה? כלום אין להסביר לסטודנטים שלנו, דווקא באורח מדעי, ללא קשר עם השקפה מפלגתית זו או אחרת, כי אופוזיציה מן הדין שתשאף לא לחסות בצלה של מפלגת השלטון, אלא לבוא במקומה? משאלתו של המרצה המדעי והתמידי למרצ החד פעמי והלא-מדעי השתמע במפורש, כי חטא הוא לסרב להזמנת הצטרפות משוערת של מפלגת השלטון, וכי אין אפילו לשאוף להעביר אותה לאופוזיציה. האם זוהי ההדרכה המחשבתית הניתנת ממרומי גבעת המדע שלנו, עלי לומר בצער, כי פרושה חנוך לא לשלטון עם, הבוחר בו, אלא לשלטון על העם, הנקרא, אפילו בבחירות, להאירכו בלבד. אם כך מלמדים באוניברסיטאות של נאצר או בן בלה או של מספר מדינות אחרות, לא רק קומוניסטיות, אין אנו צריכים לתמוה; אבל אם כך מלמדים באוניברסיטה שלנו, יש, על אף הכל, לתמוה במקצת ולדאוג הרבה יותר.
רק מי שטוען, או מאמין, או טוען שהוא מאמין, כי שליטים אינם טועים ואינם חוטאים ואינם שוגים, יכול לומר דברים מהם משתמע, כי אי אפשר, או לא צריך, להחליפם באחרים, או אף לשאוף, יהיה זמן המעבר אשר יהיה, להחלפתם.
מתוך מאמר עיתון, כ"ד כסלו התשכ"ג, 21 בדצמבר 1962

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי