מאגר כתבי מנחם בגין
מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.
במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.
מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.
ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.
דמוקרטיה
הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי
המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי
זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין.
המשך קריאה
תרבות ואמנות
מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים
המשך קריאה
האלטלנה
בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא,
המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים
הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם
המשך קריאה
בחירות
הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש
המשך קריאה
ירושלים
"על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע
המשך קריאה
הרשות השופטת
מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר
המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי
ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של
המשך קריאה
הציטוט היומי
המושג של ניטרליות מעולם לא היה ברור. מעיקרו הוא חל על סכסוך מזויין בין מדינות. לניטרלית נחשבת המדינה שנמנעה מלהשתתף במלחמה, התיחסה לצדדים הלוחמים ללא משוא פנים והוכרה על-ידם כמגלה יחס כזה. אבל אפילו בתקופות לחימה ניטשטשו, לא פעם, תחומי ההגדרה המשפטית הזאת. בימי מלחמת העולם הראשונה, אשר את יובלה נוסיף לזכור, לא לחוג, עד נובמבר 1968, היו השבדים רגילים להתבדח גם על חשבון מעמדם שלהם. חשוב להיות ניטרלי, היו אומרים תושבי שטוקהולם. אך עוד יותר חשוב הוא לדעת לאיזה צד להיות ניטרלי.
אלה, אשר יכלו, בימי הדמים ההם והאחרים, להתלוצץ, כוונו למושג של ניטרליות אוהדת. אך יש בו סתירה מניה וביה. אם מדינה אוהדת לצד אחד לסכסוך, משמע שהיא רוצה בנצחונו, או גם עושה, ללא שמוש בנשק, למען השגתו; אם כך, הרי היא עוינת לצד הדשני ופועלת, ולו בעקיפין, למען הבסתו. היכן, איפוא הניטרליות? גם בימי מלחמת העולם השניה, אשר מחצית יובלה תימשך, באותות בל יימחו, עד מאי1970, ניתנו דוגמאות רבות לאהדה ועויינות אנטי-ניטרליות כאלו. הן ידועות מדי הצורך לעמוד עליהן.
הניטרליזם של ימינו הוא סוגיה בפני עצמה. מתחילה הוסבר, כי הכוונה היא לעמדה בלתי משוחדת כלפי שני הגושים העולמיים הקרויים אידיאולוגיים. במרוצת הימים התברר, כי ניטרליזם אין פירושו אי-הזדהות עם אחד מהם. אלה דו-שימוש בשניהם, ודווקא משוחד מאד, אם מותר לומר כך. בינתיים חלה תמורה נוספת, פקין הכריזה על מוסקבה כבוגדת במרקסיזם-לניניזם, עם המקף, כמובן. יש מדינות קומוניסטיות ההולכות עם כורשצ'וב; יש כאלו הנוהות אחרי מאו-טסה-טונג. אבל יש כבר סוג שלישי של מדינות הסוציאליזם המתגשם. הן בוחרות בניאו-ניטרליזם, לא עוד בין אמריקה לבין רוסיה אלא בין ברית המועצות לבין סין. ושוב קמה ומהלכת בדיחה מדינית על חשבון התופעה של התקופה. אין היא עוד שוודית אלא רומנית. בבוקרסט נכנס אזרח לחנות כל-בו (או מעט-בה) ומבקש חפיסת תה. אומר לו המוכר באדיבות ראויה לשבח: יש לנו שני סוגי תה, רוסי וסיני, באיזה את בוחר? משיב לו הקונה, אחרי רגע של מחשבה: אם כך, תן לי קפה. לכך ייקרא ניטרליזם קומוניסטי. ייתכן, כי גם הוא יהיה ברבות הימים לשימוש כפול, או אפילו משולש, בצדדים לריב הרוחש, או המתפתח.
אנו רואים, איפוא, כי אין מספר, כפי שאין חקר, לסוגי הניטרליות.
אלה, אשר יכלו, בימי הדמים ההם והאחרים, להתלוצץ, כוונו למושג של ניטרליות אוהדת. אך יש בו סתירה מניה וביה. אם מדינה אוהדת לצד אחד לסכסוך, משמע שהיא רוצה בנצחונו, או גם עושה, ללא שמוש בנשק, למען השגתו; אם כך, הרי היא עוינת לצד הדשני ופועלת, ולו בעקיפין, למען הבסתו. היכן, איפוא הניטרליות? גם בימי מלחמת העולם השניה, אשר מחצית יובלה תימשך, באותות בל יימחו, עד מאי1970, ניתנו דוגמאות רבות לאהדה ועויינות אנטי-ניטרליות כאלו. הן ידועות מדי הצורך לעמוד עליהן.
הניטרליזם של ימינו הוא סוגיה בפני עצמה. מתחילה הוסבר, כי הכוונה היא לעמדה בלתי משוחדת כלפי שני הגושים העולמיים הקרויים אידיאולוגיים. במרוצת הימים התברר, כי ניטרליזם אין פירושו אי-הזדהות עם אחד מהם. אלה דו-שימוש בשניהם, ודווקא משוחד מאד, אם מותר לומר כך. בינתיים חלה תמורה נוספת, פקין הכריזה על מוסקבה כבוגדת במרקסיזם-לניניזם, עם המקף, כמובן. יש מדינות קומוניסטיות ההולכות עם כורשצ'וב; יש כאלו הנוהות אחרי מאו-טסה-טונג. אבל יש כבר סוג שלישי של מדינות הסוציאליזם המתגשם. הן בוחרות בניאו-ניטרליזם, לא עוד בין אמריקה לבין רוסיה אלא בין ברית המועצות לבין סין. ושוב קמה ומהלכת בדיחה מדינית על חשבון התופעה של התקופה. אין היא עוד שוודית אלא רומנית. בבוקרסט נכנס אזרח לחנות כל-בו (או מעט-בה) ומבקש חפיסת תה. אומר לו המוכר באדיבות ראויה לשבח: יש לנו שני סוגי תה, רוסי וסיני, באיזה את בוחר? משיב לו הקונה, אחרי רגע של מחשבה: אם כך, תן לי קפה. לכך ייקרא ניטרליזם קומוניסטי. ייתכן, כי גם הוא יהיה ברבות הימים לשימוש כפול, או אפילו משולש, בצדדים לריב הרוחש, או המתפתח.
אנו רואים, איפוא, כי אין מספר, כפי שאין חקר, לסוגי הניטרליות.
מתוך מאמר עיתון, כ"ו תשרי התשכ"ה, 2 באוקטובר 1964
ההשקפה הלאומית-ליברלית
הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי
