מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

הועלתה לפנינו הבעיה של ערביי ארץ-ישראל; בלעז היא נקראת Palestine Question. אנחנו מן הרגע הראשון השגנו על עצם המונח הזה. ״פלשתין״ זה שמה של ארץ, ארץ-ישראל. כאשר אושר המאנדאט הבריטי בסאן-רמו נאמר בו "Recognition having been given to the connection between the Jewish People and Palestine".

כאשר וודרו וילסון, אשר נתן לעולם את המושג של הגדרה לאומית עצמית, מינה אחרי מלחמת העולם הראשונה ועדה לענייני המזרח התיכון, היא הביאה לפניו המלצה לאמור: It is just that Palestine shall become a Jewish State - ישראל צריכה להיות למדינה יהודית.

כאשר ד״ר חיים וייצמן ז״ל עשה הסכם עם המלך פייסל נקבע ביסוד ההסכם שיהיו יחסי ידידות והבנה בין "The Arab State" ו-" Palestine". "אראב סטייט״ זה העם הערבי ו״פלשתיין״ — ארץ-ישראל בשביל העם היהודי.

כאשר הרברט סמואל היה הנציב הבריטי הראשון בארץ-ישראל הוא המציא המצאה מעניינת: באנגלית ״פלשתיין״, בערבית ״פלסטין״ ובעברית ״פלשתינה (א״י)", וכל אחד ידע שפירושן ארץ-ישראל. על-פי כל המסמכים האלה ואחרים ברור ש״פלשתיין״ פירושה ארץ-ישראל, הארץ שהובטחה לעם היהודי.

ולכן מי שקורא Palestine Question ומתכוון לערביי ארץ-ישראל מסלף את העובדות ההיסטוריות והוא אינו נאמן לאמת ההיסטורית. אנחנו מלכתחילה השגנו על עצם המונח Palestine Question. השיחות נסבו על הבעיה הזאת והמונחים היו שונים: בין השאר, Palestine Entity, ישות פלשתינאית או יחידה פלשתינאית. אנחנו הבהרנו שכל הצעה כזאת תביא באופן בלתי-נמנע להקמת מדינה הקרויה ״פלשתינאית״. באופן בלתי-נמנע, תהיינה ההצעות הממשיות המלוות את הרעיון הזה אשר תהיינה. ומדינה הקרויה ״פלשתינאית״, כפי שנניח מציע אותה נשיא מצרים סאדאת, ביהודה, בשומרון ובעזה, מחוברת בפרוזדור אקסטרי-טוריאלי, כלומר תחת ריבונות ערבית, בין שומרון ויהודה לבין עזה בדרום — מדינה כזאת היא סכנה לעצם קיומה של מדינת היהודים... מצב לא כזה, אבל דומה, היה קיים 19 שנים והיווה לנו שפיכות דמים מתמדת. הותקפנו בירושלים, בשפריר על-יד תל-אביב, באשקלון, באשדוד, בצפון, במזרח, בדרום, מדי שבוע בשבוע, אם לא מדי יום ביומו.

מתוך דברי הכנסת, י"ב אב התשל"ז, 27 ביולי 1977

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי