מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

ואם יכולנו...לעמוד נגד האוייב, להכותו ולגרום לו תבוסה נצחת, הרי משום שסביב הדגל התלכדו מאמינים שנכונותם היתה ללא סייג. זהו יסוד כוחנו וסודו. לא חכמים אנחנו ולא בני חכמים. יש בודאי בין השליטים הזמניים שלכם אנשי היודעים יותר יפה להתחכם, לכתוב תזכיר יפה יותר מאתנו. לא זה קובע בהיסטוריה. למשפחה הלוחמת הזו התלכדו צעירים ומבוגרים ללא הבדל מפלגה ומעמד. והמלים הקצורות, הפשוטות והגדולות: "חרות או מו8ות", מובנות היו להם כמשמעותן. בכך נצחנו ובכך עמדנו בפני כל המבחנים. כך הלכנו למחנות הרכוז בארץ-ישראל ומעבר להרי חושך. עם זה הלכנו לעכו. עם זה יצאנו לקרבות ועם זה עלו אחינו למעלות הגרדום. על כן אין פלא שכאשר שלשום עמדנו ע"י 7 הקברים, אין פלא שהרשנו לעצמנו בשם כולכם לומר לאלה השוכבים שם: "אחינו הטהורים, הקדושים, הגבורים, כזהר הרקיע מזהירים, אתם שהוצאתם אותנו מעבדות לחרות. תהלת נצח לכם לעולמי עד. לו לשליטים הזמניים היתה הרגשת צדק אלמנטרית, היו מתחילים את העצמאות בכך שהיו באים לקברים ובכך שהיו נצבים ע"י המבצר הזה והיו רושמים: כאן נלחם, נפצע ונפל דוב ברונר. הם לא עשו זאת. הם כותבים היסטוריה משלהם. אך אני אומר לכם: הכתובת על הקיר אינה חשובה. יד אנוש תכתוב אותה, יד זידונית תמחקנה. יד האומה תכתוב את הדברים הללו והם יחיו בלב האומה. לוחמי המחתרת העברית הוציאו את המשעבד מהארץ ולא התזכירים הרשמיים. בודדים, גלמודים, מעונים ומוסגרים – הניחו את היסוד לעצמאות ישראל בארצו.
מתוך ארכיון אישי - מרכז מורשת בגין, י"ד אב התש"ח, 19 באוגוסט 1948

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי