מאגר כתבי מנחם בגין
מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.
במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.
מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.
ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.
דמוקרטיה
הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי
המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי
זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין.
המשך קריאה
תרבות ואמנות
מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים
המשך קריאה
האלטלנה
בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא,
המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים
הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם
המשך קריאה
בחירות
הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש
המשך קריאה
ירושלים
"על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע
המשך קריאה
הרשות השופטת
מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר
המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי
ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של
המשך קריאה
הציטוט היומי
מדינאי ראוי לשמו, חייב לדעת. כי עונשין אינם מצווה, עליה יש לעוט בחדווה. לא כל בעיה ניתנת להיפתר על ידי הטלת עונש או איום בעונש. בוודאי במדינה אפילו החפשית ביותר, יש מידה של כפיה. בני חורין מקבלים עליהם את הדין באשר מחשבתם החפשית מסבירה להם כי בלעדי סדרי מלכות לא תהיה להם שום חרות, ואולי אף קיום לא יהיה להם. אך חזונם האנושי והלאומי, אינו הגברת הכפיה אלא המעטתה. כל שואף הטוב חולם על היום, בו דגלים לבנים יונפו מעל בתי-הסוהר בארצו וברחבי תבל, לאות, לאסירים נקרא דרור, כי האדם למי לחיות עם רעהו בלי להרע לו, ובלי מוראו של העונש. יהיה יום זה רחוק כפי שיהיה, יש לשאוף אליו. עצם השאיפה תרבה טוב. ואם עדי הגשמתה, באחד הימים, אי-אפשר לה לחברה בלי עונשין, יש לראות בהם הכרח ולא ספוק. והנה לפנינו מפלגה, המגלה מעין תשוקה למסע עונשין כללי. לא אמון, לא שכנוע, אלא עונש הוא היסוד, עליו היא מתעתדת לבנות את חיי האומה.
מניין בא לה למפא"י תסביכה המיוחד? עבד כי ימלוך? וודאי. אולם גורם נוסף הוא הפחד, שתקף אותה מפני יום הבאות. אחד ממומחיה לבחירות אמר, לפני זמן מה, למי שאמר, כי לו היו מתקיימות אתה בחירות כלליות, היתה מפא"י מפסידה אותן. ומה יהיה בעוד שנה, או בעד י"ח ירחים? מפא"י מפחדת. הפחד הוא אבי רוב התסביכים אחד מצאצאיו האומללים הוא תסביך ההענשה. כלל גדול הוא, כי שלטון הנזקק למסע הפחדה, הוא מפוחד.
מתוך מאמר עיתון, י' שבט התשי"ח, 31 בינואר 1958
ההשקפה הלאומית-ליברלית
הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי
