מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

רביעית – נערוך שינוי יסודי במעמדו של הש.ב. שרותי בטחון פנימיים חשאיים הם, בימינו כוח בל יגונה. אבל העם, המאמין, כי באחרית הימים לא ישא גוי אל גוי חרב, זכאי אף חייב, להביא את אמונתו, כי יבוא יום ולא ישלח גוי אל גוי מרגל; ויבוא יום ולא תשלח ממשלה בלש אחר אזרח. אבל, לעת עתה היום הזה נראה רחוק. לכן דרושים שרותי בטחון פנימיים חשאיים. אולם, הש.ב. שלנו, אם מותר לומר כך, משלב שני תפקידים ושני פיקודים בבת אחת: את התפקיד של מלחמה נגד תככי האוייב החיצוני ואת התפקיד של שמירת בטחון הפנימי. אנחנו חושבים, ששלוב כזה מביא נזק חמור לתפקיד העיקרי המכריע של כל שירותי הבטחון; להלחם במרגלים ובמחבלים, באויב הרוצה לכלותנו. נוסף על כך, שילוב כזה הוא מסוכן מאוד לחרותו של האזרח ובטחונו האישי. בארצות-הברית של אמריקה קיים מוסד ששמו "סוכנות המודיעין המרכזית", וקיים מוסד נפרד ששמו "הלשכה הפדרכלית לחקירות". הסוכנות הראשונה – כלפי חוץ; הלשכה השניה – כלפי פנים. שני אנשים נפרדים עומדים בראשם. בינהם, כמובן יש קציני קשר. אצלנו, בידי אדם אחד, האוהב משום מה לעסוק בבילוש וריגול ובכל הדברים נעימים אחרים, התרכזו שני התפקידים האלה. בהפרדתם אנחנו רואים צורך חיוני למדינת ישראל, גם לבטחונו, גם להבטחת חרות אזרחיה. אנחנו נציע, כי יקום שרות בטחון חיצוני מיוחד, שיימצא תחת פיקוחו של המטה הצבאי, ויקום שרות בטחון מיוחד שימצא בתוך מטה בילוש, אין זאת אומרת שצריך תמיד להיות ראש ממשלה, העוסק בדברים כאלה.
מתוך מאמר עיתון, ט"ז כסלו התשי"ט, 28 בנובמבר 1958

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי