מאגר כתבי מנחם בגין

אין זה מקרה, שבארצות הברית קוראים לרשות המבצעת, לנשיא וחבר עוזריו, בשם הפשוט אדמינסטרציה. ואילו הנשיא הנבחר, מעדיף הוא לדבר על ה"אדמיניסטרציה הזאת", ללמדך, לא מפי האופוזיציה, אלא מפי השלטון עצמו, כי לא בעלות היא, אלא מינהלה, שזמנה מוגבל מלכתחילה ואחריה תבוא אחרת וכו'. ולא מקרה הוא, שבאנגליה, מאז הוקמה בה מלכות מוגבלת על ידי קונסטיטוציה (המלה הנותרת מונרכיה אינה אלאסמלית), מדברים כרגיל על ממשלה דה היום (Government of the day) ועל ראש הממשלה דהיום (Prime Minister of the day). וכך קוראים לממשלה לא רק דוברי האופוזיציה, השואפים על פי החוק והטבע לבוא במקומה, אלא גם נציגי הממשלה עצמם, שאינם מגלים, על פי חוקי הטבע, כל חשק למעשה החליפין. ללמדך, לא רק מפי האופוזיציה. אלא בעיקר מפי השלטון כי לא בעלות מתמדת לפנינו, אלא הנהלה נבחרת, חולפת. דהיום; משמע, תמול אחרת היתה, ומהר תשוב ותהיה אחרת. לא כן ברפובליקה ובדמוקרטיה הישראלית. במדינתנו התפתח, מאז הקמתה, והגיע לשיא בשנים האחרונות, תסביך חולני ומסוכן בתכלית של בעלות בלתי חולפת, ואף מועברת בירושה מצווה, על המדינה. מנהיגה של מפא"י לא רק מחזיק בקרני השלטון, אף על פי שהוא סולק, לעיני כל, מראשות ממשלה בעלת אמון הכנסת; הוא גם מנסה לקבוע, בידי מי יהיה השלטון – לא מי יהיה בממשלה – בעוד חמש עשרה שנה ויותר...