מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

מה הוא צדק במובן השפוט, הישיר והממשי ביותר? לתקן עוול. מה הוא עוול במובן הפשוט, הישיר והממשי ביותר? להאשים אדם שהוא עשה את אשר לא עש, להטיל עליו האשמה שבשקר ובעלילה יסודה, והנה כך קרה ואף על פי כן, למרות שנתנו ההוכחות האלה עדיין נאמר: "אינני יודע אם אפשר בכלל להגיע לחקר האמת, בכל זאת נתמנתה ועדה מיוחדת ע"י שר הבטחון דהיום מורכבת ממי שהיה היועץ המשפטי לממשלת ישראל במשך הרבה שנים והים מכהן כשופט בית המשפט העליון, מ-2 קציני צבא רמי דרגה. הם חקרו את הקצינים, הם חקרו את המסמכים, שמעו עדים ופרסמו את מסקנותיהם והנה המסקנה הבולטת ביותר: שבשנת 1955 בהופיעו בפני ועדת השניים מסר עדות שקר, נכון הדבר שהוא מסר עדות שקר. הממונה עליו קצין בדרגה יותר גבוהה, אמר לו למסור את עדות השקר, הורה לו, הסיח אותו אם להשתמש בשפת המשפט למסור עדות השקר והקצין הבכיר משניהם, אותו קצין אשר התדיין בשעתו עם שר הבטחון – מר לבון, הלך לשקר. בשפת השפט קואים לכך קשר. אין אצלנו בחוק הפלילי הגדרה מיוחדת לעוון ששמו קשר. יש סעיף 34 המדבר על מי שקושר קשר לבצוע פשע. יש סעיף 35 המדבר על מי שקושר קשר לבצוע עוון. יש סעיף 36 המדבר על מי שקושר קשר כדי לגרום נזק לגופו או שמו הטוב של כל אדם. אולם בתורת המשפט ישנם הגדרות מדוייקות מה הוא קשר ואחד מחכמי המשפט כך אמר: "קשר הוא עבירה ברשות עצמה ומגדירים אותה כהסכם של שני אנשים או יותר שתכליתו כל מטרה בלתי חוקית". והנה ועדת כהן וועדת השלושה הגיעו למסקנה ששלושה קציני צברא קשרו קשר: האחד למסור עדות כזב, השני לומר לו למסור עדות כזב והשלישי ידע על ההדחה ועל עדו ת הכזב עצמה. זהו קשר במובן הקלסי של המושג המשפטי ולכן עדים אנו כי לא זו בלבד שנמסרה עדות שקר ומישהו הדיח, אלא היה קשר מוחלט למסירת עדות שקר ולהדחה ולמסירתה.
מתוך ארכיון אישי - מרכז מורשת בגין, י"ב אדר התשכ"א, 28 בפבואר 1961

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי