מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

אם חבר הכנסת בן גוריון מוכן, לפחות עתה, לכבד, בקשר עם העלאת עצמותיו של זאב ז'בוטינסקי, כיבוד אב, מהו לדידו, כיבוד מורה?

שנו רבותינו: הלומד מחברו פרק אחד או הלכה אחת או פסוק אחד או דיבור אחד או אפילו אות אחת צריך לנהוג בו כבוד... כזה הוא יחסם של תלמידי חכמים לרבם. ובאיזה יחס רוצה, או בוחר, מר בן גוריון?

אנחנו, הנושאים בגאווה את התואר של תלמידי ז'בוטינסקי, למדנו ממנו לא אות או דיבור או פסוק או הלכה או פרק, אלא תורה שלמה. הוא החדיר בנו את האמונה בתקומת ישראל. בעוד מנהיגים ציוניים אחרים – ומי כמר בן גוריון יודע את זאת מקרוב מאד? – התכחשו בפרהסיה לעצם הרעיון של מדינה יהודית, נשא הוא, מורה הדור, את רעיון הממלכתיות היהודית בימינו. הוא לימדנו, בניגוד לאחרים מוכים בסנוורים, כי הקמת כוח צבאי עברי אינו מיליטאריזם, שנפסל בהבל פה, אלא כורח מוסרי עליון. הוא לנו את תורת המרד המשחרר. הוא לימדנו להעפיל ארצה. הוא נטע בנו את השאיפה לצדק חברתי. הוא הורנו את קדושת חרותו של הפרט. הוא הראה לנו מופת להקרבה עצמית. נפשנו נקשרה בנפשו מאז קיבלנו ממנו את האות האחת, שבעקבותיה בא אלינו ממנו עולם ומלואו, עולם הטוב והיופי ההדר והמסירות והנאמנות, עולמה של בית"ר וציון וסיני. את כל אשר עשינו, למען עמנו וארצנו, אף אחר הסתלקותו, בשמו עשינו; את כל אשר נתנו, ממנו קיבלנו. במה איפה חטאנו, ומה זממנו, אם הוספנו לנהוג כבוד תלמידים ברבם הגדול, על ידי שרצינו, מאז קמה מדינתנו, כי הממשלה היהודית המוזכרת בצוואתו, תיתן את הצוו, שיאפשר את העלאת עצמותיו מן הנכר לאדמת המולדת למען תהיינה עמנו, בתוך העם לו הקדיש את כל חייו, למען נוכל לא לצפות עוד למרחקים אלי קברו, אלא לבוא ולהשטתח עליו ולהתפלל לעילוי נשמתו, מדי שנה בשנה? מי שחושב כי רצון כזה מקורו עורמה ותכליתו מזימה, אילו רגשות נוראים רוחשים בלבו ואיזה הוא הפחד המעבירו על דעתו?

מתוך מאמר עיתון, כ"ו אייר התשכ"ד, 8 במאי 1964

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי