מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

נכון, יש מימי קדם איסור חיתון בין יהודים ולא יהודים. הזו גזענות? אם כך, אולי השפה העברית שלנו, שבה דבקנו, גזענית אף היא? מה נטפלנו לשפה הזאת? כבר שכחנוה במשך הדורות. לא, אמרנו, עברית נדבר. איך דבקנו בארץ הזאת, איך התפללנו לגשמים בה, אלפי מילין בהיותנו מרוחקים ממנה, כאשר שום תועלת לא צמחה לנו מהתפילה הזו? אולי זו גזענות? נכון, העם היהודי יש בו איחוד וייחוד, אחרת לא היה קיים. אדרבה, יעלה כל פרוגרסיסט על הבמה הזאת ויאמר לנו — יש לי הצעה אחרת; ייסגר בחדר ויאמר לעצמו — האם היה העם קיים, אילמלא האיסור הזה? האם לא היה נעלם יחד עם עמים אדירים ממנו ולא היה נשאר זכר, או לא היה נשאר אלא זכר, ממנו? המעט כנגד הרבים — היה צריך לשמור עליו. לו היו נישואי תערובת מותרים, לא היה נשאר מאתנו אפילו שריד ופליט. עמנו יכול היה למנות בין 200 ל -250 מיליון נפש, כי הוא אחד העמים העתיקים ביותר עלי אדמות שחוט קיומו לא ניתק אפילו יום אחד במשך אלפי שנים. מדוע לא נותרנו אלא שלושה-עשר מיליון? שתי סיבות לכך: הטבח והטמיעה. ומי יודע אם לא לקחה הטמיעה מה שנטל הטבח. ודאי מיליונים רבים בכל הדורות. אילמלא האיסור הזה היינו נטמעים מזמן.

מתוך דברי הכנסת, ג' אדר א' התש"ל, 9 בפבואר 1970

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי