מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

אולי לא כל אזרחי המדינה יודעים, כי בין אחינו בני ישראל באמריקה, ישנן שלש נוסחאות לעבודת הבורא: אחת מהן נקראת אורתודוכסית, השניה שמרנית והשלישית ריפורמית. על ההבדלים בינהן לא אעמוד. אין הם שייכים לענין הוזמנתי להרצות בפני נושאי האסכולה השמרנית. לא אכחד, כי ברצון קבלתי את ההזמנה הזאת. למדתי, כי החוג, הקרוי שמרני, הוא בבחינת חוט השידרה של הציונות באמריקה. אבל "ציונות", כידוע, אינו מושג ברור, או אחיד, בימינו. לכן, לא התפלאתי כלל, בשמעי מפי הרב המזמין והמארח, כי עלי להיות מוכן מראש לא רק להכנסת אורחים נאה, אלא גם להיפך ממנה. מספר רבנים שמרניים מחו, בצורה די מהפכנית, נגד עצם העובדא שאיש תנועת החרות הוזמן להרצות בוועידתם. כידוע מטיפים כל מטיפנו לדמוקרטיה – בגויים. הם משוכנעים כי ממשלת ארצות הברית, אשר ראשה נבחר על ידי רוב מכריע, עושה משגים חמורים; בהיותם אנשים אמיצי לב ושוחרי חופש, הם גם אומרים זאת. אבל לפי הכרתם יש ממשלה אחת וחידה בעולם, שאינה מסוגלת לעשות משגה, כי הרי היא מורכבת מיהודים. אם ממשלה זו מקללת "מלחמה מונעת", הריהי שוחרת שלום; אם היא עושה "מלחמה מונעת", הריהי אמיצת לב. אם היא מכריזה: "לעולם לא נעזוב את עזה", הרהי גבורה; אם היא נוטשת את עזה, הריהי נבונה. אם היא אומרת לארצות הברית "לאו", מה רבה גדולתה? אם היא אומרת למר אייזנהואר "כן", מה עמוקה חכמתה? ולא יחושו המטיפים הללו כי הם נוהגים על פי הכלל: היה דימוקרט בצאתך, וטוטליטריסט באהלך. כך או אחרת, המטיפים לשובניזם אווילי זה טוענים, כי, כל מי שמתנגד לרשות הקיימת בישראל, הוא בבחינת מורד במלכות, הפסול בתכלית הפסלות. לא ייפלא, כי מחאתם נגד הרצאתי בוועידת הרבנים השמרניים היתה קולנית מאד אף על פי כן הוזמנתי והרציתי.
מתוך מאמר עיתון, א' סיון התשי"ז, 31 במאי 1957

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי