מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

מה זו קנוניה? ההשערה המקובלת של האטימולוגים היא שמוצא המלה הזאת הוא מיוונית ,,קונוניה", כלומר, שותפות. אולם ידוע כי מלים שאולות, העמים שאמצו אותן נתנו להן במקרים מסויימים משמעות אחרת מאשר במקורן. המפורסמת במלים אלו היא ,,ציניות", אבל גם ,,קנוניה" שייכת להן. למאמר חז"ל ,,שמא עשו קנוניה" יש משמעות אחרת לגמרי מאשר בשפה המקורית. בקשתי במילונים ומצאתי את ההסברים הבאים בשפת עבר למילה קנוניה: האנציקלופדיה ,,אוצר ישראל" אומרת: קנוניה - רמאות שנעשתה על ידי תחבולה ועורמה. ואילו יהודה גור אומר: קנוניה - התקשרות לעשות דבר ברמאות ולחלק את הרווח בין המתקשרים, ערמומיות של יד אחת, מחשבת-רמיה. בהביאי את ההגדרה ההיסטורית של הממשלה החדשה, שיצאה מפיו של מר בן גוריון, אני רוצה מיד לומר שאין אני חושב שממשלה קואליציונית בתור שכזאת פירושה קנוניה. להיפך, אנחנו משוכנעים שממשלה קואליציונית מורכבת ממספר מפלגות ומבוססת על תכנית, היא לטובת האומה והיא ביטוי לדמוקרטיה. אם תשים מבט על מפת אירופה מאיטליה ועד פינלנד תראה בימינו נטיה ברורה לממשלות קואליציוניות ולא לממשלות של מפלגה אחת. בגלל הנטיה הזאת, במדינות רבות, מפלגות שהיה להן רוב מוחלט בבתי הנבחרים - איבדוהו. נשארת הסוגיה המיוחדת של ארצות הברית ואנגליה. אך בורות היא להניח שבארצות הברית שולטת מפלגה אחת. האמת היא שעל פי החוקה הג'פרסונית לא רק רשויות המדינה הפדרלית מחולקות על פי הכלל של איזון וריסון, אלא גם שתי המפלגות הגדולות משתתפות הלכה למעשה בשלטון. בדרך-כלל אם הנשיא הוא נבחרה של מפלגה אחת, אחד הבתים המחוקקים או שניהם מיד עם היבחרו של הנשיא או במחצית השניה של תקופת כהונתו, יש בו רוב למפלגה היריבה. אבל אפילו אם הרוב הוא של אותה מפלגה, ידוע מהמציאות המדינית של ארצות-הברית כי יש בבתי המחוקקים מעין קואליציה של חלק מן הדמוקרטים וחלק מן הרפובליקאים, שהיא בבחינת מועדון-השניים לחקיקה, והוא הרבה יותר יציב מאשר מועדון הארבעה עליו השלום וגם מועדון הארבעה הזה. באנגליה היה היו קואליציות במשך תקופות רבות בתולדותיה, אבל נכון הדבר שלאחר מלחמת העולם השניה בה היתה קיימת קואליציה לאומית מורכבת מכל המפלגות, מפלגה אחת היא בשלטון ושניה – באופוזיציה. אפס מענין להתבונן בנטיה של העם האנגלי... נטית העם להקים כוח שלישי גם באנגליה היא ברורה לחלוטין מן ההשוואה בין המספרים והאחוזים האלה.
מתוך מאמר עיתון, כ"ד חשון התשכ"ב, 3 בנובמבר 1961

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי