מאגר כתבי מנחם בגין
מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.
במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.
מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.
ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.
דמוקרטיה
הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי
המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי
זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין.
המשך קריאה
תרבות ואמנות
מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים
המשך קריאה
האלטלנה
בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא,
המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים
הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם
המשך קריאה
בחירות
הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש
המשך קריאה
ירושלים
"על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע
המשך קריאה
הרשות השופטת
מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר
המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי
ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של
המשך קריאה
הציטוט היומי
אני קורא לראש הממשלה ולכל חברי הכנסת ללא הבדל סיעה, שיתבוננו היטב במושג של ״מינכן״: ראשית, איומים של רודן דמים, אם לא ייכנעו לרצונו, לפתוח במלחמה ולסכן את שלום העולם. אנו שומעים איומים כאלה כל יום. הם לא יכולים להרתיע אותנו, אין שום סיבה לפיק ברכיים. אינני מקבל את הדעה שנתקבלה לאחרונה וגם פורסמה, כאילו בעקבות מלחמת יום-הכיפורים צבאנו איננו עוד כוח מרתיע בפני מלחמה, אלא יהיה כוח מכריע לאחר שתפרוץ. לא היה ולא נברא. דווקא מה שקרה במלחמת יום-הכיפורים מוכיח שצה״ל יכול להיות כוח מרתיע מפני מלחמות. אויבינו לא העזו לפתוח בהתקפה כל עוד לא למדו עד הרגע האחרון שצבאנו איננו מגוייס ואיננו עומד במקומות שבהם הוא צריך ויכול היה לעמוד. או-אז הם התקיפו. אבל אילו צה״ל היה מצוייד כהלכה, דרוך, עומד על המשמר במקומות הנכונים — הוא יכול היה להרתיע את אויבינו מפני התקפה או תוקפנות מחודשת. גורם שני של מינכן — מהו? לחץ של ידידים: תיכנעו, תקבלו את התביעה של רודנות דמים; אתם, חלילה, תסכנו את שלום העולם אם לא תיכנעו. והתוצאה היתה: נכנעו ושלום העולם נהרס. יש לנו היום הרבה יותר כוח ואמצעים להשפיע נגד לחץ אומלל כזה של ידידים מכפי שעמדו לרשותם של מאסאריק ובנש, אם נפעיל את העם היהודי, במיוחד את יהדות ארצות-הברית המצפה לאות.
מתוך דברי הכנסת, ה' חשון התשל"ה, 21 באוקטובר 1974
ההשקפה הלאומית-ליברלית
הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי