מאגר כתבי מנחם בגין
מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.
במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.
מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.
ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.
דמוקרטיה
הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי
המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי
זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין.
המשך קריאה
תרבות ואמנות
מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים
המשך קריאה
האלטלנה
בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא,
המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים
הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם
המשך קריאה
בחירות
הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש
המשך קריאה
ירושלים
"על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע
המשך קריאה
הרשות השופטת
מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר
המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי
ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של
המשך קריאה
הציטוט היומי
נאצר מצדו אמר באחד מימי מאי: "המטרה המרכזית איננה חסימת מיצרי מפרץ עקבה, אלא השמדת ישראל. חוסיין אמר: "זאת הפעם אנחנו קמים כדי לשחרר את הארץ השדודה בלשונו ' פלסטין'". בכל אלה היתה הכרזת מלחמה. לכן, על פי ההגדרה הסובייטית, הופעלה נגדנו התוקפנות המשולשת. בלוקדה של חופים ושל נמל. חסימת מיצרי אילת, כדי לחסום את הדרך אל הנמל הדרומי שלנו, בנתיב מים בינלאומי, על פי ההגדרה הסובייטית זוהי תוקפנות. ועתה הפיסקה החמישית על קבוצות מזויינות החודרות לשטח של מדינה ועל אף התביעה לפרק אותן לא להגיש להן סיוע והגנה ממשיכות להיות קיימות ומוסיפות לחדור. מבחינה זו מדינות ערב מקיימות תוקפנות במשך כל 19 השנים מאז קמה מדינת ישראל. במידה עוד יותר גדולה הן עשו כן עד מבצע סיני, במידה הרבה יותר גדולה עשו כן בשנה האחרונה, ועלי להוסיף, כי מאחר ושמענו את ההודעות, הן של הסורים והן של המצרים והן של השליטים ברבת עמון, מאחר שאנחנו רואים את המעשים, כל מדינות ערב לדעת, כי הן, עלפי ההגדרה שהוצעה על ידי בריה"מ, לא רק לשכנותיה אלא לכל עמי תבל, אף לפני מספר שבועות מעל במת ארגון האומות המאוחדות תוקפניות הן במצב מוכרז וקיים ונמשך של תוקפנות.
מתוך מאמר עיתון, כ"א תשרי התשכ"ח, 25 באוקטובר 1967
ההשקפה הלאומית-ליברלית
הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי