מאגר כתבי מנחם בגין
מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.
במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.
מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.
ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.
דמוקרטיה
הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי
המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי
זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין.
המשך קריאה
תרבות ואמנות
מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים
המשך קריאה
האלטלנה
בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא,
המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים
הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם
המשך קריאה
בחירות
הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש
המשך קריאה
ירושלים
"על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע
המשך קריאה
הרשות השופטת
מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר
המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי
ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של
המשך קריאה
הציטוט היומי
בבואי לספר על פרשה מספר ג' במסכת צביעות, על להתרכז במיוחד על יחסם של הציונים הכללים לבעיות היסוד של עמנו. הציונים הכלליים, כידוע, קוראים לעצמם לא רק דימוקרטים, אלא גם ליבלרלים. התואר השני הזה, מוצאו האתימולוגי הוא מן המילה Liberu ,,חפשי" – האין הוא מחייבם לקום נגד שיפוט צבאי על אזרחים ונגד מאסרים אדמיניסטרטיביים שרירותיים?
שעה שאני מציג את השאלה הזאת, החל המשפט בבית-הדין הצבאי בצריפין. המשפט הזה מתנהל לפי הפרצודורה הצבאית; לפסק הדין שינתן בו אין ערעור. ,,השופט העליון" היחידי, המוסמך לבדוק את פסק-הדין, הוא אדון בן-גוריון. ולכל זה הסכימו ,הליברלים" שלנו.
יורשה נא לי, בקשר עם פרשה עגומה זו להזכיר נשכחות. אחת הסיבות הישירות שבגללן פרצה המהפכה הצרפתית הגדולה היו Letters de cachetאו צווי המעצר השרירותיים, שהוצאו על ידי המלך ומשרתיו. הכלל, שלפיו אין אוסרים בן אדם אלא על פי פקודת שופט, נקבע, מאות שנים לפני המהפכה הצרפתית, ב Magna charta דורות של לוחמי חרות נלחמו נגד שרירות זו, שאין נוראה ממנה, של השלטון. אבל ,,הליברלים" שלנו נתנו לאדון בן-גרויון Carte blanche להשליך לבית כל אזרחים ,,חשודים", "שאין נגדם הוכחות". איך ייקראו אנשים, אשר רוממות הליברליזם בגרונם וחרב הפיפיות של סעיף 111 בידם?
באשר להסגרתם של אזרחים לשיפוט צבאי, כדאי להזכיר, כי לפני מלחמת העולם השניה היתה קיימת בארצות אירופה השונות מחתרת קומוניסטית מסונפת, שנלחמה, על פי תורת לנין, ,,להתקוממות מזויינת של המוני העמלים נגד המשטר הקיים". בארצות האלו לא היו, ברובן, דימוקרטיות; הן היו פאשיסטיות למחצה. אף על פי כן, לא נסחב בהן שום איש מחתרת קומוניסטי בפני בית דין צבאי. אנשי המחתרת הקומוניסטית נשפטו באירופה אך ורק בפני בתי משפט אזרחיים, על פי המינהל האזרחי המקובל, המטיל את חובת ההוכחה על התביעה, הנותן ערובות מלאות לזכויות הנאשם, המבטיח לו זכות ערעור.
ובאמריקה כמו באירופה. האמריקאים טוענים, כי, מלבד המפלגה הקומוניסטית הגלויה, קיימת בארצם מחתרת קומוניסטית, ושאיפתה המוצהרת היא להפוך את המשטר בכוח הזרוע. בכל זאת, לא הוקם באמריקה שום בית-דין צבאי לשפוט את הקומוניסטים; במידה שאנשי מלנקוב האמריקאיים, החשובים בקיום קשר בוגדני עם מעצמה זרה, עוינת לאמריקה, מובאים לדין, הם נשפטים על ידי בית-משפט אזרחי, שווב עם כל הערובות והזכויות לערעור, הכלולות בפרצדורה אזרחית. רק בישראל, תחת שלטונה של מפא"י ובהסכמה מפורשת של ,,הליברלים" ממפלגת הציונים הכלליים, מושלכים אזרחים לבית-כלא בפקודת קצין-צבאי ונסחבים אזרחים למשפט בפני בית דין צבאי. האין איפוא הציוניחם הכלליי ליברלים במובן זה, שהם חפשיים מבושה, ממש כאדונם רב החסד, ראש-הפאודל-סוציאליסטים?
שעה שאני מציג את השאלה הזאת, החל המשפט בבית-הדין הצבאי בצריפין. המשפט הזה מתנהל לפי הפרצודורה הצבאית; לפסק הדין שינתן בו אין ערעור. ,,השופט העליון" היחידי, המוסמך לבדוק את פסק-הדין, הוא אדון בן-גוריון. ולכל זה הסכימו ,הליברלים" שלנו.
יורשה נא לי, בקשר עם פרשה עגומה זו להזכיר נשכחות. אחת הסיבות הישירות שבגללן פרצה המהפכה הצרפתית הגדולה היו Letters de cachetאו צווי המעצר השרירותיים, שהוצאו על ידי המלך ומשרתיו. הכלל, שלפיו אין אוסרים בן אדם אלא על פי פקודת שופט, נקבע, מאות שנים לפני המהפכה הצרפתית, ב Magna charta דורות של לוחמי חרות נלחמו נגד שרירות זו, שאין נוראה ממנה, של השלטון. אבל ,,הליברלים" שלנו נתנו לאדון בן-גרויון Carte blanche להשליך לבית כל אזרחים ,,חשודים", "שאין נגדם הוכחות". איך ייקראו אנשים, אשר רוממות הליברליזם בגרונם וחרב הפיפיות של סעיף 111 בידם?
באשר להסגרתם של אזרחים לשיפוט צבאי, כדאי להזכיר, כי לפני מלחמת העולם השניה היתה קיימת בארצות אירופה השונות מחתרת קומוניסטית מסונפת, שנלחמה, על פי תורת לנין, ,,להתקוממות מזויינת של המוני העמלים נגד המשטר הקיים". בארצות האלו לא היו, ברובן, דימוקרטיות; הן היו פאשיסטיות למחצה. אף על פי כן, לא נסחב בהן שום איש מחתרת קומוניסטי בפני בית דין צבאי. אנשי המחתרת הקומוניסטית נשפטו באירופה אך ורק בפני בתי משפט אזרחיים, על פי המינהל האזרחי המקובל, המטיל את חובת ההוכחה על התביעה, הנותן ערובות מלאות לזכויות הנאשם, המבטיח לו זכות ערעור.
ובאמריקה כמו באירופה. האמריקאים טוענים, כי, מלבד המפלגה הקומוניסטית הגלויה, קיימת בארצם מחתרת קומוניסטית, ושאיפתה המוצהרת היא להפוך את המשטר בכוח הזרוע. בכל זאת, לא הוקם באמריקה שום בית-דין צבאי לשפוט את הקומוניסטים; במידה שאנשי מלנקוב האמריקאיים, החשובים בקיום קשר בוגדני עם מעצמה זרה, עוינת לאמריקה, מובאים לדין, הם נשפטים על ידי בית-משפט אזרחי, שווב עם כל הערובות והזכויות לערעור, הכלולות בפרצדורה אזרחית. רק בישראל, תחת שלטונה של מפא"י ובהסכמה מפורשת של ,,הליברלים" ממפלגת הציונים הכלליים, מושלכים אזרחים לבית-כלא בפקודת קצין-צבאי ונסחבים אזרחים למשפט בפני בית דין צבאי. האין איפוא הציוניחם הכלליי ליברלים במובן זה, שהם חפשיים מבושה, ממש כאדונם רב החסד, ראש-הפאודל-סוציאליסטים?
מתוך מאמר עיתון, כ"ז תמוז התשי"ג, 10 ביולי 1953
ההשקפה הלאומית-ליברלית
הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי
