מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

בעקבות הפלאים דארם נהריים, הועלתה אצלנו, ביתר שאת, סיסמת ההשתלבות. באמת מחייבת לומר, כי לא קבוצת יוזמים חדשה הטילה אותה לראשונה. מפלגות חשובות, ובתוכן, חוגים נרחבים, דברו, זמן רב, על הרצון, או הצורך, או ההכרח, ל"השתלב". נושא זה אף הוליד וויכוח על השאלה, אם אנו מדינה מזרח תיכונית, או ים תיכונית. מעולם עוד לא התנהל, באומה תרבותית, וויכוח סביב אין-על-מה שכזה. לפי טבע הדברים, אנו מדינה מזרח ים תיכונית. כך שכנונו האלהים: באזור הבריח של שלש יבשות ולשפת הים הגדול. יש לנו, איפוא, שכנים יבשתיים וימיים. ההבדלים ביניהם מרובים. ההבדל ביחס אלינו הוא הקובע. אך ההבדל הגיאוגרפי, משמעתו המעשית מצטמצמת והולכת. אנו חיים בתקופת הדחף ולא רק הקיטור. שכנינו הימיים הם קרובים אלינו ביותר. הם גם קרובים לנו. עלינו לשוב ולהבדיל בין תרבות לבין ציביליזציה. אנו מחדשים, בארצנו שלנו, את תרבות העברים הקדמונית. בחידוש או בהתחדשות, גדולת היצירה של דור השבים והפודים. אולם מבחינת הציביליזציה, הננו המשכה של אירופה, ממנה שבנו אל מאין באנו. זה כל כך פשוט. אבל דווקא דברים פשוטים, טבעיים, נשכחים ביחוד בלהט וויכוח, שיסודו בלימה. יום יבוא, משנגיע לנחלה ולמנוחה, ויהיו לנו יחסים תקינים גם עם שכנינו היבשתיים, הם יבקרו אצלנו, ואנו אצלם נלך. רבבות, כבישים, קווי ים ואוויר יחברו אותם עמנו ואותנו עמם. הם יקנו את תוצרתנו; אנו את מוצריהם נקנה, או נחליף. זו תהיה ההשתלבות. הדרושה אחרת? התתכן אחרת?...
מתוך מאמר עיתון, י"ז אדר ב' התשי"ט, 27 במרץ 1959

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי