מאגר כתבי מנחם בגין

גם אני אמרתי, כי סיעה המתנגדת למדיניותה של הממשלה צריכה קודם כל לעזבה ורק אחר- כך להתנגד. זה מוסכם, אך אני מדבר על הצעת החוק. והצעת החוק אומרת, שאם אחד מחברי סיעת ״למפנה״ בתוך סיעת המפלגה הדתית-לאומית ירצה להביא לידי פיטוריו של שר הפנים, הוא יימנע מן ההצבעה, וכך יימצא שר הפנים מפוטר. זה אומר החוק.
יצחק רפאל (המפלגה הדתית-לאומית):
שניהם יתפטרו.
מנחם בגין (תנועת החירות):
אמת, שניהם יצטרכו להתפטר, אך כוונתו של אותו אדם היתה לשר הפנים.
ובכן, מה יכול להיות המצב שייווצר אחרי קבלת החוק?— ודאי שכל המתנגדים יסתערו על הפתח ששם ניתן להם להתנגד, והם ירבו לדבר נגד הצעת הממשלה בתוקף, בתקיפות ובתוקפנות, אך כאשר תגיע שעת ההכרעה, יזכירו להם השרים, אף יפנו אליהם: רחמו עלינו והרימו ידיכם. אנישואל: זה טוב?
שר-התחבורה י. בן-אהרן:
זה משעשע.
מנחם בגין (תנועת החירות):
זה לא היה משעשע כל-כך. כך כבר היה. זה היה טרגי למדי. אני שואל: האם זה טוב — אחד בפה ואחד בלב ? האין זה פתח לדמוראליזציה ציבורית?