מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

הקשר ההסטורי ובין העם היהודי לפלסטינה, הקשר ההסטורי! וכאשר אנחנו הקימונו מדינה בחלקה של ארץ-ישראל אין כבר הקשר ההסטורי עם מה? לא אוסיף עוד. איזו דמורליזציה אתם זורעים ע"י התכחשות לעקרון הזה! איזה גנבת דעת אתם מנסים לעשות! איזה מדבר אינטלקטואלי ונפשי אתם יוצריםבנשמת הנוער העברי! איזו כנעניות אתם מחדירים בו! איזו פילוסופיה של כוח הזרוע אתם נושאים בוכו! מה שכבשנו – שלנו. בנצרת לא היה אפילו יהודי אחד ב-48 ולא נכללה בחלוקת א"י על פי האו"ם. כבשנו אותה, שלנו היא! בנינו מן ההגנה, מן האצ"ל, מן הלח"י, עלו על חומות ירושלים, האצ"ל פרץ, מפקד ההגנה דרש לחזור. לא הצליחו להתקדם חזרו בבוקר ההוא, בשחר ההוא חזרנו. לו הצלחנו – מי מכם היה מסיק, שירושלים העתיקה וירושלים החדשה חד הם, כפי שחד הם בליבנו ובנפשנו ובאמונתנו ובמסורתנו, משום שאז בנינו לא הצליחו אתם תגידו, שזה טרוף דעת, שזה רומנטיקה לשאת את הזכות. הרי זו פילוסופיה של כוח גרמניה. כבשנו – שלנו, לא כבשנו, איך אפשר להטיף לפילוספיה כזו בעם ישראל. במה חטאנו לכם, שאנו מזכירים לכם שיש ירושלים העתיקה?והאויב מתעלל בקדשי הקודשים שלנו לרבות הר הזיתים. לו עם היינו כבר, הרי בכל בית ספר כל ילד היה לומד, אוי לאזנים – אמר לי מורה גדול, פדגוג, הנוער שלנו כשאומרים לו ירושלים העתיקה עוד מבין. אבל אמור לו חברון, הוא כבר לא יודע מה זה. קרית ארבע, אה, נכון? ומערת המכפלה נכון, שם בקרבת מקום נכון? וקבר רחל שם ליד בית לחם, נכון? והילדים שלנו כבר לא יודעים מה זה בית לחם ומה זה חברון. לא קרה כדבר הזה אצל שום אומה ולשון.
מתוך ועידת מפלגה, י"ב תמוז התשכ"ו, 30 ביוני 1966

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי