מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

בשלושה עיקרים הניח זאב ז'בוטינסקי את היסוד להלכת המרד העברי: בקריאה לחיסול הגולה, בהחייאת החזון של המדינה העברית וביצירת הרעיון של כח עברי.... ז'בוטינסקי מרד וציווה למרוד בעיקום הגלותי ובעצם הקיום הגלותי. מכאן מלחמתו להמרת שפת הגולה בשפת המולדת, מלחמה שנחשבה לדון-קישוטית לא רק גם בעיני "הריאליסטים" הציוניים, הדו"חים, כרגיל, בשצף-קצף, כל רעיון חדש, בכדי לקבלו ברבות הימים ולטעון – שוב בשצף קצף – כי זהו רעיונם מימים ימימה.
מכאן מלחמתו נגד הנימוסים – או חוסר הנימוסים- שהתרחשו בעם, בעקבות הקיום- לא קיום על בלימה של אדמת נכר; מכאן הטפתו להליכות "הדר", לחידוש הנימוסים הטובים בישראל, ליצרת יחסים בין אדם וחברו, שיהיו ראויים לעם עתיק, נושא תרבות ואר בקרב הגויים. מכאן – לבסוף – קריאתו לחיסול הגולה, לפינוי הגדול, שהיה צריך להקדים את השואה הגדולה. גם קריאתו זו לא נשמעה בזמנה. ז'בוטינסקי היה, כמו במקרים הקודמים, לוחם גלמוד, העומד על בריקאדה עזובה, המוקפת ומותקפת מכל עבר. והתוצאה הייתה, כי לא היהודים חיסלו את גלות אירופה, כי אם גלות אירופה "ההר-געשית" חיסלה את יהודיה.
בלעדי המרידה בקיום הגולה, לא היה קם מרד בציון. המרד היה מותנה בשיבה הנפשית לאדמת המולדת – ולא בעליה פיסית בלבד – ושיבה נפשית זו היתה מותנית בעזיבה הנפשית של הגולה ולא רק בנטישתה הפיסית.
מתוך מאמר עיתון, י' חשון התשי"ב, 9 בנובמבר 1951

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי