מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

גבירותי, מורי ורבותיי.. אנו דוגלים בהשקפה לפיה צבא ישראל הוא ערך ממלכתי לאומי גדול. לא היחידי, אך אחד הערכים המכריעים בדורנו, בחיינו. אין זאת אומרת שאנו חושבים כי לצבאנו אין ליקויים. רק מיליריסט חסר תקווה שלמד מפי בן-רוחו של מסייה שובן יכול לשער שיש בעולם צבא חסר ליקויים. גם לצבאנו ליקויים, בגלל סיבה פשוטה: הוא מורכב מאנשים, ואי האדם שיהיה בלי ליקויים? אולם צבאנו הוא ערך, למה? צבאות קיימים ומוקמים כדי להגן מפני התקפות, או גדי לערוך אותן. כדי להבטיח מפני הפיכות, או כדי לעשות הפיכות, כדי לשמור על אינטרסים לגיטימיים, לאומיים או אישיים. צבא ישראל, מהות תפקידו היא אחרת: הוא קיים והוא יהיה קיים כדי לשמור על עצם קיומה של האומה. מאז לקחנו נשק בידינו, קידשנוהו, אעפ"י שכלי משחית הוא, משום שבלעדיו לא היינו חיים, לא היינו משתחררים, לא היינו מתגוננים ולא היינו קיימים. והסיבות האלה שקידשו את הנשק לפני קום המדינה – הן המקדשות את הנשק העברי לאחר הקמתה, ויקדשוהו בדורות הבאים. משום שאם לא יהיה בידינו נשק – לא יהיה לנו קיום. זאת נזכור ונשנן לבנינו ולבניהם אחריהם. משום כך, לפי הכרתנו, צבא ישראל היה וישאר ערך, ושוב: תנועת החרות תתן יד לכל גוף ולכל גורם כיד להחדיר בלב האומה את ההכרה, הכרת האמת, שצבא ישראל הוא ערך הסטורי, לאומי וממלכתי...
מתוך מאמר עיתון, כ"ג טבת התש"ל, 1 בינואר 1970

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי