מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

ברכוני גם יריבים. וברכותיהם אף הן יקרות לי מאד. הן מוכיחות, כי, על אף הכל, לא לשווא היה עמלנו בהחדרת ההבדל בין המושגים של יריב ושל אוייב. עמים חפשיים, עם נסיון ממלכתי רצוף, בלי ההפסקה הממושכת, הטרגית, ממנה סבלנו אנחנו, ידעו להבדיל בין שני המושגים האלה ולשמור על אחדותם וחרותם כאחת; אין ספק, כי, בשעות גורל ומבחן, הא בהא תליא, אנחנו, היהודים, שצווינו על ידיעת ההבדלה, זמן רב לא ידענו את ההבדל המיוחד הזה.
בימים, בהם עדיין לא היו לנו לא מדינה, לא פרלמנט ולא צבא, סברנו, כי הנוהג, המקובל למשל בבית הנבחרים הבריטי ביחסים האישיים בין היריבים המדינים, אים מקורו אולא בצביעות. הנה קם ראש האופוזיציה ובהצביעו על ראש הממשלה, היושב מולו, אומר בחריפות: פה יושב האיש שהימר בבטחון האומה למען מטרות פוליטיות. כעבור עשרים וארבע שעות מזמין ראש הממשלה המותקף את מי שהטיח בפניו האשמה, אשר קשה ממנה אולי לא תיתכן, לדו-שיח (לא לדו-קרב) והם מבררים, במידה של שלווה, ענינים הקשורים בבטחון הלאומי ובדרכים, הנראות לאחד מהם, או לשניהם, נאותות, כדי למנוע פגיעה בו. יש והם מסכימים לפני הפרידה; יש והם נפרדים בלי הסכמה. ושוב, למחרת היום, יתקיפו איש את רעהו, על הענינים הבלתי מוסכמים, בפני עם ועדה.
צביעות? אף לו היתה כזו, היה צריך להעדיפה על ,,הכנות" המקובלת במשטרים רודניים למיניהם, בנוסח מי שאינו אתי, הוא נגדי, מי שהוא נגדי, הוא אוייבי, ואילו אוייב אחת דתו: להיעל, גם אם רבים דיניו: להשמצה, או להפחדה, או לכליאו, או להגלייה, או אל הקיר, אך האמת היא כי אין שום צביעות בנוהג הדמוקרטי הנאה של יריבותמדיניץ, אף חריפה, מלווה יחסים אישיים הוגנים בין נושאיה. נהפוך הוא, יש בו, בנוהג הזה, גלוי לב, להבדיל מן הגסות הרודנית. איש האופוזיציה יאמר בגלוי, כי הוא רוצה לבוא במקומו של אש השלטון; זה האחרון משיב, אף הוא בגלוי כי אין כלל בדעתו לפנות את מקומו לראש, וההכרעה היא בידי האם, על פי בחירתו החפשית, אם חפשית היא. אבל תוך כדי היריבות הזאת, דווקא משום שגלויה היא, ומאחר וההכרעה בה תלויה לא בחתירה ולא באלימות אלא בפתק הבחירה. המוזמנת, אפשר גם צריך, לקיים יחסים אישיים הוגנים, יחסים מכובדים כאלה, הנשמרים תוך היריבות המתמדת. הם אמת הדמוקרטיה ולא, כפי שחשבו בגיטו – בלי-החומות, ,,משחק כפול", שאינו נאה למתאבקים רציניים. זוהי הסיבה הכללית, הלאומית, אשר בגללה, בנוסף על האישית, שמחתי על ברכותיהם של יריבה הנכבדים. התקדמנו.
מתוך מאמר עיתון, י"ט אב התשכ"ג, 9 באוגוסט 1963

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי