מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

ניטול את מושג היסוד: דמוקרטיה, או שלטון-עם בשפתנו, האם בימינו יספיק לומר את המלה הכפולה הזו כדי להינצל מכפל המחשבה, הנהוג ביחס אליה בחלקי עולם שונים? ניזהר ונתבונן. נביט לתוכן; אל נפנה לסיסמה. ומחינת התוכן מלמדנו לא רק ההגיון, אלא גם הנסיון, וביחוד נסיון דורנו, כי אין מדינה חפשית ודימוקרטית, אלא אם היא בנוייה ונשענת על ששת היסודות הבאים:
א' - בחירה חפשית, בין תכניות, מפלגות, מועמדים, חפשית לחלוטין, בלי לחץ גלוי או סמוי, לפני מעשה הבחירה ובלי פחד, מפני מה שנקרא סנקציות, אחרי מעשה הבחירה.
ב' - פרלמנט, המפקח לא בתיאוריה מחוקקת, אלא הלכה למעשה, על הרשות המבצעת לענפיה, ובו תומכי ממשלה ומתנגדיה. בעוד הראשונים הם, לפי טבע הדברים, רוב והאחרונים מיעוט, קיים ביניהם, בהכרעת העם רב החכמה, איזון כוחות ייצוגי, כדי שהאפשרות של התחלפותם, על פי החלטת העם החפשית, לא רק תהיה חרותה בכתב אלא תיראה לעין העם כולו.
ג' - עליונות מוחלטת של הרשות האזחרית הנבחרת על כוחותיה המזויינים של המדינה, עליונות שאין לא סייג ולא תנאי ולא קשר עם פרט זה או אחר.
רביעית: עצמאות המשפט ועליונותו על שאר רשויות המדיניות.
חמישית עתונות חפשית. בלי צנזורה מוקדמת גלוייה או נסתרת.
שישית: הפרדה בין השליט לבין המפרנס, בין הפונקציה המדינית לבין הפונקציה הכלכלית, למען לא תופקר פרנסתו של האדם החפשי ולמען תובטח חרותו של האדם המתפרנס.
כל ששת היסודות האלה, סימן שאלה, לעיתים נראה לעין, לפעמים סמוי ממנה, מרחף מעליהם במשטר מפא"י, כפי שלנו ידוע היה מימים ובשנה האחרונה נתגלה לעיני הרבים...
מתוך מאמר עיתון, ג' אלול התשכ"א, 15 באוגוסט 1961

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי