מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

אבל אין ספק, כי עדי מלחמת ששת הימים, היתה נשקפת לישראל סכנה רצינית. למעשה, אפשר, וצריך, לציין שלוש סכנות, אעמוד על כל אחת מהן. מול ריכוזי כוחותיו של האוייב, גייסנו כמעט את כל כשירי השרות. מי שזכרונו לא טושטש, או מי שאינו רוצה למחות עובדות, יודה גם היום, כי לא היה לאל ידנו לקיים, עוד זמן ניכר, מצב מיוחד זה. החקלאות נידלדלה, התעשיה, בחלקה, שותקה, ערים וכפרים נתרוקנו מתושביהם, כל משפחה היתה מודאגת וצמודה, יום אף לילה, למכשיר הרדיו, הקבוע או הנייד, אם בבית ואם ברחוב. עד מתי יכולנו לקיים מצב כזה, בלי שבר רציני בחיים הממלכתיים והלאומיים? באין החלטה לפעול, להדוף ולהביס את האויב, עמדה בפנינו אחת משתי האפשרויות: לשלוח הביתה את חיילי מילואים, או ללכת לקראת התמוטטות מבית. לו היינו מחליטים לשחרר את רבבות ה מגוייסים, היינו חושפים את המדינה הקטנטונת בפני שבע דיוויזיות של האוייב מדרום וחטיבות תקפניות נוספות מצפון וממזרח. את זאת, כמובן, לא יכולנו לעשות. נותר, איפוא, הכורח להוסיף ולהחזיק בשדה את מיטב כוח האדם שלנו ואת מירבו. אבל בכך שוב היתה סכנה רצינית של עצירת הגלגלים המניעים את חייה של מדינה מודרנית. ברור, איפוא, כי משלא נבחרה, וכל עוד לא נבחרה, הדרך השלישית: לקום ולהביס את האויב, נשקפה למדינה סכנה רצינית מאוד.
מתוך מאמר עיתון, ה' סיון התשל"ג, 5 ביוני 1973

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי