מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

אך הנה קרה דבר מוזר: המשעבדים קבלו עזרה מצד בלתי צפוי. חלקו של הישוב העברי - אותו חלק שאהב לכנות את עצמו "הישוב המאורגן" - הושיט יד לאלה שגרמו לאסוננו הלאומי והחל יחד אתם "במסע צלב" נגד הנוער המתקומם. אמנם תופעה זו לא היתה יחידה במינה בימים ההם; להיפך היא היתה שכיחה מאד. כמעט בכל ארץ משועבדת היו אז קוויזלינגים ולאואלים, ודגרלים ודי-מאנים, אשר, מתוך נמוקים "פטריוטיים", שיתפו פעולה עם משעבדי ארצם נגד "הטרוריסטים", שנלחמו בהם. אולם אין זה משנה את העובדה, כי אלה, שהיו פסיביים לחלוטין נוכח מסע ההשמדה ומשטר הרצח, הפכו לאקטיביסטים מובהקים ביחס למורדים במלכות הרשע. ובעצם ימי ההשמדה התחילה בארץ ישראל מלחמת אחים חד צדדית על צורותיה השונות והמשונות. הלשנות מאורגנות, עקובים המוניים, הסגרות, חטיפות וענויים...

ההיסטוריון ירשום ויתמה, הוא ישקיף על התקופה האיומה מרמה היסטורית, ומבלי משים ישאל את עצמו: מה קטנים היו ראשי הדור ההוא, דור ההשמדה? מה מחריד עוורינם מה פושעת אדישותם? על מה רבו? במה עסקו? הרי נגד עיניהם התחולל האסון הגדול ביותר בקורות העם - והם? שערי המולדת היו נעולים במשך שנים ארוכות, אך הם לא ניסו אפילו לפרוץ אותם. חוק הקרקעות נכנס לתקפו, אך הם לא עלו, כפי שהבטיחו על האדמה "האסורה", היא אדמת העם המנושל; הספר הלבן חייב, אך הם לא קרעוהו בכוה ההתמרדות העברית. מה עשו, איפוא, עת שליש העם הושמד והארץ שועבדה ונגזלה? הם עסקו בדיבורים נגד "העוול המשווע", בחטיפות, הלשנות ובהסגרות נגד אלה, שקמו לעשות וקראו למלחמת שחרור המונית, להתקוממות כללית.

ההיסטוריון יודהם. ובהיותו עברי לא יוכל לשמור על השקט של רושם "אוביקטיבי". מגילתו תהיה מגילת אש ומגילת דם וגם מגילת בגידה. ומלבו תתפרץ אולי קללה: הוי גוי חוטא, הוי דור פושע, הוי בנים קשוחי לב! אבל הקללה המתפרצת לא תצא מפיו, או מתחת לעטו. כי היסטוריון הוא ועליו לא רק לקבוע עובדות, ולו גם מתוך תגובה אמוציונלית; עליו לחפש אחרי הסיבות; עליו להדור לעומק השאלות ולנסות להגיע גם לסבת הסבות. על כן יידע ההיסטוריון הבא: אין "מאשימים" תקופה; אין מקללים דור אין מטילים דופי בציבור גדול ומהומם, לא הציבור אשם; אשמים מנהיגיו. אשמים הדוברים, המעצבים את דמותו בכינוסים, המשפיעים עליו בעתונים ובעלונים, בנאומים ובהסברות. אשמים המנהיגים, המרדימים במקום לעורר, המפטפטים במקום לעשות, המתקוטטים במקום לאחד, הקוראים למלחמת אחים במקום להרים את נס מלחמת החופש.

ואולי אשמתו היחידה של הדור היא בזה שהוא סבל "מנהיגים" כגון אלה.

מתוך כרוזים, י"ח ניסן התש"ה, 1 באפריל 1945

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי