מאגר כתבי מנחם בגין

אנשי פאתח, או שלוחתו הקרויה בשם "ספטמבר השחור", אינם המעטים הנלחמים ברבים. נהפוך הוא. הם שליחי הרבים, הרוצים להכחיד את המעטים. שליטה של סודאן, הגנרל גומיירי, גילה ואישר זאת לאחר רצח הדיפלומטים הזרים בארצו. קיימנו, אמר נומיירי בשידורו, שיתוף פעלה מכובד עם ההתנגדות הפלסטינית, ובראשה אירגון פאתח. הענקנו להם אפשרות שהייה אצלנו, ללא הגבלות. הבטחנו להם זכות תנועה בתוך סודאן ומחוצה לה ללא הגבלות. הענקנו להם את הזכות להשתמש בשירותי השידור שלנו, ללא פיקוח... על ההודאה הפומבית הזאת, שבאה מחרטום, יכולים אנו להוסיף, כי אם סודאן כך, על אחת כמה וכמה מצרים, לוב אלג'יריה, עירק, סוריה, לבנון, כווית ועוד. אחד השקרים הכמעט-מוסכמים בימינו הוא, כי הפאתח מייצג את החלשים הנלחמים בחזקים. ולא היא. אירגוני המרצחים הערבייים הם שלוחותיהן של מדינות, המצטיידות בכל כלי הנשק החדיש, על עשרות מיליוני תושביהן, ועל מיליאדי הדולרים של הכנסתן השנתית, אנחנו, בארץ ישראל, הננו המעטים, העומדים נגד תוקפנות דמים, מתוכננת ומתמדת, של הרבים. מטרתם של הרבים הללו ושלוחותיהם אינה הצלת עם, אלא השמדת עם; לא שחרור ארץ משלטון נכרי אלא גזילת מולדת מעם שישב עליה; לא תיקון עוול, אלא חידוש העוול, שנעשה לעם היהודי, ואשר כמוהו לא נגרם לעם אחר. משום היות המטרה בת-עוולה, כזאת היא גם השיטה, המופעלת כדי להשיגה. האדם יודע, כי אין תופעה נוראה בחיים מן המלחמה. לפיכך הוא שואף במשך כל הדורות, לעשותה פחות אכזרית, או, אם מותר לומר כך, יותר מתורבתת. אחד הכללים המקובלים, העתיקים הוא, כי אין פוגעים בשליחי עמים, במלאכות, אפילו היא באה ממחנה האוייב. גם כללים אלה כבר בוטלו על ידי השמאלנות הריאקציונית בחלקי עולם שונים, ובמיוחד על ידי שליחי הרצח של מדינות ערב. לשיטתם, אין כללים תרבותיים, אין מגבלות אנושיות. סוחר כי ייקלע למלון, אפשר, וצריך, לרצחו נפש. דיפלומטים, כי יבואו למסיבת פרידה, מותר להפכה לטבח מרתפי, שאחריו נשמעת הקריאה: תחי המהפכה המנצחת! מזכיר המדינה, מר רוג'רס, קרא לאנשי "ספטמבר השחור" בשם "פראי אדם". הגדרה מדוייקת. אבל שר החוץ האמריקני, וכל עמיתיו במאה מדינות, ישימו נא לב, כי הפראים הללו הם שליחיהן של חברות אירגון האומות המאוחדות. כל עוד לא יופעל אמצעי לחץ בין-לאומיים, ממשיים, נגד השולחים, יוסיפו השליחים להתקלס בכל הכללים האנושיים, ולשפוך דמי נקיים, לא רק מבין היהודים אלא גם מקרב עמים אחרים. זאת למדנו, וחובתנו להוסיף וללמד: אם המטרה היא שלילת זכות, השמדת עם, אומרים לו לנושא הנשק: היה חייתי. אם המטרה היא גאולת עם, קיום זכות, אומרים לו ללוחם היה אנושי.