מאגר כתבי מנחם בגין

עד עתה הנחנו, כי ארבעת העצורים עשו באמת את המעשה, בו הואשמו על ידי המשטרה, אך הצדק וההגיון מחייבים אותנו, בהמשךף ניתוחנו, להניח גם, כי אין להם כל קשר למעשה. אם יש יסוד מציאותי להנחה זו, יש לשאול, למה נעצרו הבחורים? אפשר, כמובן, לטעון כי המשטרה טעתה, וכי יש לה, בין השאר הזכויות, גם הזכות לטעות. אין לשלול טענה זו,. אבל הן המדובר הוא לא בגניבת כיס בתחנה המרכזית, אל במעשה, שהדיו הפוליטיים הגיעו לרחבי עולם. בכל מקרה, בו האזרח עלול להיפגע על ידי האשמת שווא, או באיבוד חרותו, אפילו לזמן קצר חייבים השלטונות המוסמכים לנהוג בזהירות ולהניח מראש, כי הם מוכשרים לטעות. במקרה כזה על אחת כמה וכמה. למה מיהרי השלטונות, בטרם יבדקו את הענין עד תום, לעצור את ארבעת הצעירים. איזה חישוב, לא משפטי, אלא פוליטי היה נר בוער לרגליהם? הנידמה למקולקלים בגויים?התיעשה ספסרות פוליטית, למען מטרות מפקפקות, במשפט העברי?...
המשטרה יכלה לחשוד בהם, אך לא לעצור אותם, אלא לבקש הוכחות נגדם. בהשתכנע המשטרה, כי, על אף הכל, אין בידיה הוכחות מספיקות, היא היתה מניחה להם, ואיש בעולם לא היה שומע, כי הם נעצרו מחמת הריגת בידואים.ביוזמת חכמתנו, הממשלה, יודע היום העולם כולו על סיבת מעצרם. ומה הוא ישמע על סיבת שכרורם? הטענה "אין הוכחות" ביחוד, אם היא נשמעת מפי המשפטרה עצמה, ולא מפי שופט, אינה יכולה לשכנע איש. אנחנו שואלים לטעם מראש של מעצר הארבעה, אם בדיעבד הוברר, או ניתן צו להודיע, כי אין נגדם הוכחות. אבל מה יוגד בגויים לאחר שחרורם? גם פרשה עגומה זו באה ללמד, כי ממשלתנו זקוקה, באופן דחוף לרפוי מעצבנות יתרה, ולתוספת, או לקצת תבונה מדינית.