מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

ובברכי אתכם, ידידי... לא אעמוד הלילה אלא על שלשה רעיונות שהוטלו, או שלוש קריאות שהידדו באזני בני דורנו. ואבקשכם, ידידים ויריבים כאחד להתבונן, לאור התמורות והאסונות והנצחונות, מה נותר מתכנם, האם נותר בהם תוכן? הרעיון הראשון הלא הוא של אחדות מאוזנת, הניצבת מול ונגד, והעולה על האחדות המאונכת. מאז פרסום המסמך, בשנת 1848, שחובר במשותף על ידי מרכס ואנגלס, הקרוי המניפסט הקומוניסטי, שהיה לתורת היסוד לא רק לאלה הקוראים עצמם קומוניסטים, אלא גם לאלה המכנים עצמם סוציאליסטים – נאמר לנו כי חלוקת האנושות ללאומים, החלוקה המאונכת, אינה אלא אשליתית, ואילו החלוקה האמיתית של האנושות היא המאוזנת, למעמדות. האחדות הלאומית נאמר לנו, אינה אלא מליצה; האחדות המעמדית היא האמת. הרעיון הזה, הקריאה הזו, בני עמנו נדבקו אליהם בכל להט נפשם, ככל חום לבם, בכל כוח אמונתם. אל נתפלא עליהם ; אל נתרעם עליהם. הלאומיות של הזרים, לא זו של מצציני להלכה, של גריבלדי למעשה, אלא זו של צ'מברליין של המאה התשע עשרה – הלאומיות ההיא, שירדה ללאומנות, היתה, עם הופעתה, אוכלת יעקב, טורפת ישראל. משום כך פנו בני עמנו, בחלקם, אל האחדות האחרת, שהבטיחה להם זכות אזרחות, לא גירוש, לא זלזול, אלא – כך הם הישלו את נפשם – אחווה והבנה. איך נבחנה הקריאה הזאת בכור העתים?...
מתוך מאמר עיתון, כ"ג ניסן התשי"ט, 1 במאי 1959

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי