מאגר כתבי מנחם בגין
מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.
במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.
מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.
ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.
דמוקרטיה
הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי
המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי
זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין.
המשך קריאה
תרבות ואמנות
מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים
המשך קריאה
האלטלנה
בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא,
המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים
הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם
המשך קריאה
בחירות
הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש
המשך קריאה
ירושלים
"על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע
המשך קריאה
הרשות השופטת
מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר
המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי
ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של
המשך קריאה
הציטוט היומי
אם העם יתן בנו אמון להרכיב ממשלה ולעמוד בראשה - מה נעשה בשטח המדיני? ראשית - תיתם תקופת ההתכחשות לאמת היסטורית, ולזכות נצחית, התכחשות המזעזעת את היסודות המוסריים עליהם בנתה ונבנתה תנועת השיבה המיוחדת במינה בתולדות האנושות, המערערת את מוסד האומה והנוער, הפוגעת במעמדה בהבינלאומי של ישראל, הדוחפת אותה להתגוננות הרת אסונות. על דעת האומה, לידיעת העמים, על אפם של אוייבים, לשמחתם של ידידים - תודיע הממשלה הלאומית הליברלית של ישראל, כי זכותו של העם היהודי, על ארץ ישראל, בשלימותה ההיסטורית זכות נצחית היא שאינה ניתנת לערעור. זו לא תהיה הצהרה, לא הכרזה, אלא מעשה מדיני רב משמעות היסטורית לדור הזה ולדורות הבאים...
...שנית - ישראל לא תבקש עוד משום מעצמה או קבוצת מעצמות, ערובה חד צדדית לקיומה או לשטח עליו חלה ריבונותה למעשה. שמונה שנים חלפו מאז החלה הריצה אחר הערובה. אנו אמרנו כי היא לא תינתן. היום יש אפשרות לכל אזרח בישראל לשפוט, אבחנתו של מי היתה נכונה, שלנו או של שלות שרי החוץ דבית מפא"י? אולם יש מלאה אשר אף על פי שתכלית אין לה, עצם עשייתה מביאה נזק. משל למה הדבר דומה? - איש מחפש זהב בנחלתו שאיננו, ובחיפושיו יחפור בורות. את הזהב לא ימצא, אך את נפשו, את נפש בניו, את נפש שכניו - יסכן. הערובה לא ניתנה ולא תינתן. אולם עצם בקשתה מעמידה את ישראל במצב בו אין היא צריכה בו אין היא יכולה, בו אסור לה להמצא. לאמור: ישראל מפחדת מפני אוייביה, ישראל מבקשת חסות זרים, ישראל מצפה שחיילים זרים בעת סכנה ביום פקודה, ישפכו דמם לא למען ארצם, אלא למענה. במקום בקשת ערובה חד-צדדית, תחתור ישראל לכריתת בריתות הדדיות. יש מלאה אשר עצם עשייתה מביאה תועלת, משל למה הדבר דומה? נתקבלה החלטה לסלול כביש; עדי סלילתו מיישרים את הדרך. ברית עם עמים ידידותיים, ועם מדינות ידידותיות, היא מדיניות מעשית, אשר הבשילה ועוד תבשיל פירותיה...
אולם אנו, עוד בהיותנו באופוזיציה, עמלנו ונוסיף לעמול למען הידידות בין צרפת ובין ישראל, יש לכרות ברית ביניהן...אולם ברית זו חשובה לא רק לישראל. חלפו הימים בהם מנהיגי ישראל אמרוN24:N50, רצו לומר, יכלו לומר: מי אנו? מה כוונו? עפר ועפר אנחנו, ערך רב, לברית הדדית זאת, לשתי המדינות. יהיה לה לצרפת בעל-ברית נאמן, כפי שרק ישראל יכול להיות, בארץ הבריח של שלוש היבשות, באזור בו צרפת עדיין לא סיימה את תפקידה. אנו מדינה קטנה; צרפת מדינה גדולה; אל תורידו ראש, אזרחי ישראל... ברית זו מבחינתה של צרפת לא תהיה רק עם מדינת ישראל, למעשה זאת תהיה ברית משולשת: ישראל - צרפת - העם היהודי... אנו רואים בענין זה ענין לאומי ממדרגה ראשונה, אנו מאחלים איפוא שברית צרפת-ישראל, תחתם עוד בימים בהם קיימת בישראל, ממשלה, אשר אנו רוצים להוריד אותה - ונוריד אותה...
..שלישית – ישראל לא תחזור עוד על בקשות חד-צדדיות לשלום ללא תנאים עם עמי ערב... היתה מלחמה בין מדינת ישראל לבין עמי ערב מסויימים. אין הכרח אין צורך, אין אפשרות, אין יכולת לקיים מלחמה נצחית בין עמים, וכפי שהיה מקובל, אחר כל מלחמה בין עמים שונים, כן תציג הממשלה החדשה בישראל בפני עמי ערב את הברירה הידועה: או כתב של חוזה שלום, או עובדה של יחסי שלום, נבהיר את התנאים לחוזה שלום כתוב וחתום, והם:1) הוצאת כל החילות הזרים, או פרוקם, משטחה ההיסטורי של ארץ ישראל, מערב ומזרחה לירדן. 2) הכרה בארץ ישראל המאוחדת כמדינה עברית, בה ינתן, בסיוע בינלאומי, שיקום מלא לפליטי מלחמת 1948 שיבחרו לחיות בה כאזרחים נאמנים, ויובטח שויון זכויות מוחלט לכל תושבי ישראל, ללא הבדל מוצא, עדה ודת. 3) תשלום פצויים על נזקי התוקפנות שנגרמו לישראל. החזרת שוויו של הרכוש היהודי שהופקע בארצות ערב. אם, וכל עוד, חוזה שלום כזה לא הושג ולא נחתם, תציע הממשלה החדשה לעמי ערב את האפשרות השניה, והיא: קיום יחסי שלום, ונבהיר מהי מהותם: 1) ביטול מפורש של מצב המלחמה המוכרז והקיים. 2) הימנעות מוחלטת מכל התקפה ישירה או עקיפה. 3) לא איומי מלחמה ולא הכנות למלחמה. 4) קץ למלחמה הכלכלית נגד ישראל. 5) חיסול המצור ביבשה ובנתיבי הים הבינלאומיים. באין חוזה שלום כתוב וחתום, באין יחסי שלום הלכה למעשה, עולה הבעייה של זכות להגנה לאומית עצמית, המוכרת במשפט הבינלאומי. אם עמי ערב בוחרים להכריז, לקיים ולעשות מצב מלחמה ביניהם לבינינו, משתמע, כי זכותנו להגנה לאומית עצמית, כוללת יוזמה הגנתית. מפלגה אחרת בישראל מכנה זו הגנה יזומה, אנו משערים כי ,,יוזמה הגנתית" הוא יותר מדוייק. אבל עלינו להוסיף, כי אין זו אלא שאלה של מונח שאיננו קובע; התוכן הוא המכריע. יוזמה הגנתית או הגנה יזומה הם מונחים שונים, למעשה זהים בתוכנם של הרעיון הגדול, אשר אנו נושאיו. התוכן האמיתי והמדיני של זכות ההגנה הלאומית העצמית של מדינה מוקפת אוייבים, המכריזים על רצונם למחות אותה מעל פני האדמה...
... שביעית – נשאף להבנה, לידידות, לכבוד הדדי ולשתוף פעולה, עם עמי אסיה ואפריקה... לא נשאיר ספק ביחס לשאלה, מה מקומה של מדינת ישראל בעולם הזה. לשאלה זו שלוש בחינות. אחת גאוגרפית, במידה שיש לה ערך בתקופת מטוס הדחף האזרחי, הלאמבחינה זו ישראל היא חלק של אסיה. מן הבחינה השניה, התרבותית, ישראל מחדשת את תרבות העברים הקדמונית. שלישית, מבחינת הציוויליזציה. ישראל היא המשכה הים-תיכוני של אירופה. בקובעי את העובדה הזאת, אין בכך כל שמץ של התנשאות כלפי עמי אסיה ואפריקה, להיפך, בזה יתבטא יחס הכבוד שלנו אליהם. כי ברבות הימים יקבלו כל עמי אסיה וכל עמי אפריקה את שיטות הייצור, את תנאי הייצור, את יחסי הייצור של אירו אמריקה ולא להיפך. אנו מאמינים בשוויון תוך עליה, לא בשוויונות תוך ירידה. כך נושיט ידנו, יד ידידים מכבדים ומכובדים, לכל עמי אסיה ואפריקה.
שמינית – הממשלה החדשה תעשה מאמץ מיוחד כדי להביא לשנוי המצב הבלתי נורמלי, בו רוב השגרירויות והצירויות של המעצמות והמדינות, אשר נציגיהן מגישים כתב האמנתם לנשיא המדינה, נמצאות מחוץ לירושלים... אין להשלים עם מצב בלתי נורמלי, בלי נסיון לשנותו. אנו מקוים כי יבוא יום ולא ירחק בו כל, לפחות רוב, השגרירויות של המעצמות והמדינות הידידותיות, תמצאנה לא בתל-אביב, או ברמת גן אלא בירושלים הנצחית, בירת ישראל.
...שנית - ישראל לא תבקש עוד משום מעצמה או קבוצת מעצמות, ערובה חד צדדית לקיומה או לשטח עליו חלה ריבונותה למעשה. שמונה שנים חלפו מאז החלה הריצה אחר הערובה. אנו אמרנו כי היא לא תינתן. היום יש אפשרות לכל אזרח בישראל לשפוט, אבחנתו של מי היתה נכונה, שלנו או של שלות שרי החוץ דבית מפא"י? אולם יש מלאה אשר אף על פי שתכלית אין לה, עצם עשייתה מביאה נזק. משל למה הדבר דומה? - איש מחפש זהב בנחלתו שאיננו, ובחיפושיו יחפור בורות. את הזהב לא ימצא, אך את נפשו, את נפש בניו, את נפש שכניו - יסכן. הערובה לא ניתנה ולא תינתן. אולם עצם בקשתה מעמידה את ישראל במצב בו אין היא צריכה בו אין היא יכולה, בו אסור לה להמצא. לאמור: ישראל מפחדת מפני אוייביה, ישראל מבקשת חסות זרים, ישראל מצפה שחיילים זרים בעת סכנה ביום פקודה, ישפכו דמם לא למען ארצם, אלא למענה. במקום בקשת ערובה חד-צדדית, תחתור ישראל לכריתת בריתות הדדיות. יש מלאה אשר עצם עשייתה מביאה תועלת, משל למה הדבר דומה? נתקבלה החלטה לסלול כביש; עדי סלילתו מיישרים את הדרך. ברית עם עמים ידידותיים, ועם מדינות ידידותיות, היא מדיניות מעשית, אשר הבשילה ועוד תבשיל פירותיה...
אולם אנו, עוד בהיותנו באופוזיציה, עמלנו ונוסיף לעמול למען הידידות בין צרפת ובין ישראל, יש לכרות ברית ביניהן...אולם ברית זו חשובה לא רק לישראל. חלפו הימים בהם מנהיגי ישראל אמרוN24:N50, רצו לומר, יכלו לומר: מי אנו? מה כוונו? עפר ועפר אנחנו, ערך רב, לברית הדדית זאת, לשתי המדינות. יהיה לה לצרפת בעל-ברית נאמן, כפי שרק ישראל יכול להיות, בארץ הבריח של שלוש היבשות, באזור בו צרפת עדיין לא סיימה את תפקידה. אנו מדינה קטנה; צרפת מדינה גדולה; אל תורידו ראש, אזרחי ישראל... ברית זו מבחינתה של צרפת לא תהיה רק עם מדינת ישראל, למעשה זאת תהיה ברית משולשת: ישראל - צרפת - העם היהודי... אנו רואים בענין זה ענין לאומי ממדרגה ראשונה, אנו מאחלים איפוא שברית צרפת-ישראל, תחתם עוד בימים בהם קיימת בישראל, ממשלה, אשר אנו רוצים להוריד אותה - ונוריד אותה...
..שלישית – ישראל לא תחזור עוד על בקשות חד-צדדיות לשלום ללא תנאים עם עמי ערב... היתה מלחמה בין מדינת ישראל לבין עמי ערב מסויימים. אין הכרח אין צורך, אין אפשרות, אין יכולת לקיים מלחמה נצחית בין עמים, וכפי שהיה מקובל, אחר כל מלחמה בין עמים שונים, כן תציג הממשלה החדשה בישראל בפני עמי ערב את הברירה הידועה: או כתב של חוזה שלום, או עובדה של יחסי שלום, נבהיר את התנאים לחוזה שלום כתוב וחתום, והם:1) הוצאת כל החילות הזרים, או פרוקם, משטחה ההיסטורי של ארץ ישראל, מערב ומזרחה לירדן. 2) הכרה בארץ ישראל המאוחדת כמדינה עברית, בה ינתן, בסיוע בינלאומי, שיקום מלא לפליטי מלחמת 1948 שיבחרו לחיות בה כאזרחים נאמנים, ויובטח שויון זכויות מוחלט לכל תושבי ישראל, ללא הבדל מוצא, עדה ודת. 3) תשלום פצויים על נזקי התוקפנות שנגרמו לישראל. החזרת שוויו של הרכוש היהודי שהופקע בארצות ערב. אם, וכל עוד, חוזה שלום כזה לא הושג ולא נחתם, תציע הממשלה החדשה לעמי ערב את האפשרות השניה, והיא: קיום יחסי שלום, ונבהיר מהי מהותם: 1) ביטול מפורש של מצב המלחמה המוכרז והקיים. 2) הימנעות מוחלטת מכל התקפה ישירה או עקיפה. 3) לא איומי מלחמה ולא הכנות למלחמה. 4) קץ למלחמה הכלכלית נגד ישראל. 5) חיסול המצור ביבשה ובנתיבי הים הבינלאומיים. באין חוזה שלום כתוב וחתום, באין יחסי שלום הלכה למעשה, עולה הבעייה של זכות להגנה לאומית עצמית, המוכרת במשפט הבינלאומי. אם עמי ערב בוחרים להכריז, לקיים ולעשות מצב מלחמה ביניהם לבינינו, משתמע, כי זכותנו להגנה לאומית עצמית, כוללת יוזמה הגנתית. מפלגה אחרת בישראל מכנה זו הגנה יזומה, אנו משערים כי ,,יוזמה הגנתית" הוא יותר מדוייק. אבל עלינו להוסיף, כי אין זו אלא שאלה של מונח שאיננו קובע; התוכן הוא המכריע. יוזמה הגנתית או הגנה יזומה הם מונחים שונים, למעשה זהים בתוכנם של הרעיון הגדול, אשר אנו נושאיו. התוכן האמיתי והמדיני של זכות ההגנה הלאומית העצמית של מדינה מוקפת אוייבים, המכריזים על רצונם למחות אותה מעל פני האדמה...
... שביעית – נשאף להבנה, לידידות, לכבוד הדדי ולשתוף פעולה, עם עמי אסיה ואפריקה... לא נשאיר ספק ביחס לשאלה, מה מקומה של מדינת ישראל בעולם הזה. לשאלה זו שלוש בחינות. אחת גאוגרפית, במידה שיש לה ערך בתקופת מטוס הדחף האזרחי, הלאמבחינה זו ישראל היא חלק של אסיה. מן הבחינה השניה, התרבותית, ישראל מחדשת את תרבות העברים הקדמונית. שלישית, מבחינת הציוויליזציה. ישראל היא המשכה הים-תיכוני של אירופה. בקובעי את העובדה הזאת, אין בכך כל שמץ של התנשאות כלפי עמי אסיה ואפריקה, להיפך, בזה יתבטא יחס הכבוד שלנו אליהם. כי ברבות הימים יקבלו כל עמי אסיה וכל עמי אפריקה את שיטות הייצור, את תנאי הייצור, את יחסי הייצור של אירו אמריקה ולא להיפך. אנו מאמינים בשוויון תוך עליה, לא בשוויונות תוך ירידה. כך נושיט ידנו, יד ידידים מכבדים ומכובדים, לכל עמי אסיה ואפריקה.
שמינית – הממשלה החדשה תעשה מאמץ מיוחד כדי להביא לשנוי המצב הבלתי נורמלי, בו רוב השגרירויות והצירויות של המעצמות והמדינות, אשר נציגיהן מגישים כתב האמנתם לנשיא המדינה, נמצאות מחוץ לירושלים... אין להשלים עם מצב בלתי נורמלי, בלי נסיון לשנותו. אנו מקוים כי יבוא יום ולא ירחק בו כל, לפחות רוב, השגרירויות של המעצמות והמדינות הידידותיות, תמצאנה לא בתל-אביב, או ברמת גן אלא בירושלים הנצחית, בירת ישראל.
מתוך מאמר עיתון, ט"ז כסלו התשי"ט, 28 בנובמבר 1958
ההשקפה הלאומית-ליברלית
הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי