מאגר כתבי מנחם בגין
מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.
במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.
מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.
ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.
דמוקרטיה
הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי
המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי
זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין.
המשך קריאה
תרבות ואמנות
מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים
המשך קריאה
האלטלנה
בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא,
המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים
הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם
המשך קריאה
בחירות
הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש
המשך קריאה
ירושלים
"על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע
המשך קריאה
הרשות השופטת
מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר
המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי
ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של
המשך קריאה
הציטוט היומי
אנחנו, תלמידי בית-הספר המדיני של זאב ז'בוטינסקי, מאמינים, כי למדיניות החוץ של ישראל מטרה חיובית, דינמית: להביא לשחרור המולדת ולשלום. כמובן, הא בהא תליא, כפי שהסברנו וכפי שהמציאות מאשרת מאשרת זאת ערב ובוקר כל יום תמיד.
שליטי מפא''י, תלמידי בית-הספר האנטי-מדיני של איגוד המקצועי, טוענים כי למדיניות העברית מטרה סטאטית-שלילית:לא לתת לאויבים, קרובים ורחוקים, להחריב את מדינת ישראל. לכל הדעות יש לה, למדינת ישראל, אויבים: הם ניצבים לא רק בדרך להגשמת יעודה ההיסטורי, הם אף מתנכלים לעצם קיומה. מדינה אשר אויבים לה, חייבת לבקש בעלי ברית, הכיצד תהיה "ניטרליט"? איך היא יכולה להכריז את אשר בשעתה הכריזה בלגיה ואת אשר בימינו מכריזה שוויץ?
אם מושג "אויב" הוא ברור לגמרי, הרי לא לגמרי ברור הוא המושג "בעל-ברית". רבים מניחים, כי רק מדינה החותמת "באורח חגיגי" עם רעותה על ברית-הגנה-והתקפה היא "בעלת-ברית". טעות היא. איטליה חתמה, לפני מלחמת העולם הראשונה על "ברית חגיגית" עם גרמניה ואוסטריה – ונוספה על "האנטנטה"; ארצות הברית לא חתמו שום "ברית" עם אנגליה או עם צרפת – ונלחמו לצדו. הברית אינה ב"חתימה" אלא באינטרס המשותף.
ו"האינטרס המשותף" אינו מוכרח להיות זהה תמיד ובכל. המדינה יכולה למתוא בעל-ברית שעמו תלך כברת-דרך מסוימת, בה נפגשים ומתואמים האינטרסים הממשיים של שני הצדדים. בעלי ברית כאלה ישנם למדינת ישראל; הם ישנם בכוח...
מתוך מאמר עיתון, ט"ז אייר התשי"ג, 1 במאי 1953
ההשקפה הלאומית-ליברלית
הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי
